באחת העיירות התקיים יריד גדול. איכרים רבים התקבצו מכל כפרי האזור, איש איש ומרכולתו. האחד מציע מלפפונים ופלפלים, האחד מוכר צנוניות וראשי לפת, והשלישי סוחר בדגים.
לעת ערב משהתרוקנו הדוכנים, מיהרו האיכרים לקפל ולארוז את שאריות הסחורה ולמצוא מחסה באחת האכסניות עד אור הבוקר.
האכסניה הקרובה התמלאה חיש מהר באיכרים עייפים מעמל היום. הם התיישבו להם בבית המרזח שבפתח האכסניה ורוקנו אל קרבם כוסית אחר כוסית, מבקשים להפיג את הצינה השוררת בחוץ.
כוסית ועוד כוסית, והראש החל להתערפל. בזה אחר זה נשרכו אל מיטותיהם לשינה של שכרות. עם בוקר הפציעה קרן שמש בינות לעננים הקודרים והעירה את אחד האיכרים. הלה מיהר לקום ממיטתו, שכן דרך ארוכה עוד היתה לפניו ואצה לו הדרך. עודו מעורפל משתיית האתמול, ירד בצעדים כושלים מחדרו אל קומת הכניסה ושילם לבעל האכסניה את שכרו. בטרם נפרד רכש בקבוק משקה כצידה לדרך, נטל את סוסו העיוור למחצה, רתם את עגלתו ומיהר לצאת לדרך.
בשכרותו המהולה בעייפות, לא הבחין כי השלג שירד במשך הלילה מכסה את הדרכים. הרים את שוטו והורה לסוס לצאת לדרך.
הסוס, צייתן כתמיד, החל לפסוע, כשהוא מוביל אחריו את העגלה שבה ישב בעליו השיכור והבקבוק בידו. הסוס הוביל, והעגלה נסעה היישר אל תוך היער האפל. סובב לו הסוס ימינה ושמאלה, שוטט כאוות נפשו, והאיכר לגם מן הבקבוק ונמנם. מדי פעם שלח מבט ולראות אם אכן הכול כשורה, והמשיך לנמנם.
בינתיים התעוררו שאר האיכרים וביקשו לצאת לדרך. יצא האחד שהיה מפוכח מעט מיתר חבריו, הביט במרבד השלג, תוהה היכן היא הדרך הנכונה. המשיך לתור בעיניו, והנה, לשמחתו נגלו עקבות בשלג. ללא היסוס כיוון את סוסו אל העקבות והצעידו קדימה במחשבה כי האיכר שנסע לפניו מכיר ודאי את הדרך היטב. ייסע איפוא גם הוא אחריו ויגיע למחוז חפצו.
השלישי ראה כבר צמד עקבות והמשיך אחריהם.
הרביעיכבר היה משוכנע שעברה במקום שיירה, והמשיך אף הוא בעקבותיהם.
וכך נדדו כולם ביער ימינה ושמאלה, אחר עקבותיו של מיודענו השיכור שישן לו שינה עמוקה. הסוס הובילו בחריצות סחור סחור ושב לנקודת המוצא, אל האכסניה שבה בילו את הלילה.
כעבור שעות התפכח האיכר משכרותו, הביט נכחו ושמחה מלאה את לבו: "האח, הנה אכסניה לפנינו, מפליא כמה דומה היא לאכסניה שממנה יצאתי. עתה אוכל לפוש מעט מטורח הדרך"...
* * *
יש מנהיגים שאינם יכולים להנהיג את עצמם, קל וחומר להנהיג את זולתם.
הרשם עכשיו!
