|
החול והכוכבים
החול והכוכבים
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
גדולתו של הבית היהודי מתבטאת בשיתוף פעולה של שני הכוכבים יחדיו. כשכל אחד מבני הזוג מואר מאורו של השני. בכוחות משותפים הם מקרינים על ילדיהם, וזוכים לצאצאים המזהירים ברקיע הדורות ככוכבים לעולם ועד.
|
לאחר שאברהם נפרד מלוט הוא מתבשר שיזכה לפרי בטן. וכך אומר לו האלוקים: "ושמתי את זרעך כעפר הארץ, אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה" (בראשית י"ג, ט"ז).
לאחר מלחמת ארבעת המלכים, אומר אברהם לאלוקים: "מה תיתן לי ואנכי הולך ערירי... הן לי לא נתת זרע..." (ט"ו, ב'). ואז מבטיח לו אלוקים: "הבט נא השמימה וספור הכוכבים, אם תוכל לספור אותם, ויאמר לו, כה יהיה זרעך. והאמין בה' ויחשבה לו צדקה" (בראשית ט"ו, ה').
הדימוי לעפר לצד הדימוי לכוכבים, טומן בחובו משמעויות רבות שחלקן רוחניות וחלק איכותיות בחיינו הארציים.
אין לגרגיר חול חשיבות. רק כאשר מתקבצים המוני גרגרי החול יחדיו, הוא מקבל משמעות.
לעומת זאת, ניצוץ של כוכב אחד בתוך גלקסיות ענקיות, יש לו חשיבות רבה משל עצמו, ומעמדו נשמר גם כבודד.
החול רומז על כוחו של הציבור. חכמינו לימדונו: "אינו דומה מועטים העושים את המצוות למרובים העושים" (רש"י בחוקותי כ"ו, ח'), גם בתפילה אנו עדים לכוחו של הציבור. תפילת ציבור חשובה מתפילת יחיד. קטעי תפילה כמו "קדיש" ו"קדושה", נאמרים רק כשיש מניין של עשרה. תפילת הרבים נשמעת יותר מתפילת היחיד, ובכוחה לבטל גזירות ולהביא ישועות. הכוכבים, מאידך, רומזים שלכל יהודי יש חשיבות משל עצמו, והוא מאיר לעולם בנקודות האור המיוחדות השמורות רק לו.
במקורות חז"ל אנו מוצאים את שתי הגישות - מחד גיסא, האדרת כח היחיד, ומאידך גיסא, הנחיצות בחברה מגובשת.
בראשית הבריאה ברא הקב"ה רק אדם אחד. להודיענו, שכדאי היה לברוא תבל ומלואה רק עבור אדם אחד, כי גם הוא, בעשותו את רצון ה' מצדיק את קיומה של הבריאה.
במשך הדורות קמו לעם ישראל יחידים, שהיה ראוי שהעולם כולו יווצר עבורם. על רבי שמעון בר יוחאי ועל רבי חנינא בן דוסא, נאמר, שכל העולם נברא בשביל להיות צוות להם.
כאשר כוח היחיד והציבור (ה"חול" וה"כוכבים") מתמזגים, נוצרת שלמות. אדם שהצליח להיות מחובר לציבור, להתערות בו ולתרום לו, ובמקביל - להמשיך ולתפקד כ"כוכב" עצמאי, הצליח להגיע לאיזון המתבקש בעבודת ד'.
המיזוג בין כוח היחיד לכוח הכלל נדרש גם בהקמת הבית היהודי. מחד גיסא, צריך כל אחד מבני הזוג לשמור על ייחודו, ומאידך גיסא, עליו להתאחד עם הצד שכנגד ולפעול כיחידה אחת.
בתקופת טרום הנישואין, בנה כל אחד מבני הזוג את אישיותו בתכונות האופייניות לו, ביטא את מעלותיו והאיר ככוכב עצמאי. הנישואין הביאו את שני ה"כוכבים" לדור יחד. עתה עליהם ליצור את האיזון הנכון.
אם לא יפעלו יחד בהרמוניה אחת, אורו של כוכב אחד יתחיל להתעמעם, עקב אורו של הכוכב השני, לחילופין, אם כל כוכב יתעקש להגביר את אורו ולהשליט את דעותיו, יתפתח מצב מסוכן שעלול להוביל אפילו לפירוד.
גדולתו של הבית היהודי מתבטאת בשיתוף פעולה של שני הכוכבים יחדיו. כשכל אחד מבני הזוג מואר מאורו של השני. בכוחות משותפים הם מקרינים על ילדיהם, וזוכים לצאצאים המזהירים ברקיע הדורות ככוכבים לעולם ועד.
|
|
|
|