|
יוסף הצדיק
יוסף הצדיק
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
בזכות מה זכה יוסף לתואר: "צדיק"?
מדוע זכה יוסף בשיא נסיונותיו שדמות אביו נראה לו בחלון?
|
הפתעות רבות ראו חוקרי משטרת ישראל בפיענוח סרטי מצלמות הבטחה, אך בפענוח סרטון שכזה הם עדיין לא נתקלו! הייתה זו פריצה לבית בעיר נתיבות, המשפחה נמה את שנתה, הגנבים חדרו לדירה ונגשו בלאט אל הוויטרינה שם שכנו פמוטים יקרי ערך. אלא שמול הוויטרינה האירה באור עמום תמונתו של ה-בבא סאלי כ"ק רבי ישראל אבוחצירה זי"ע... היה נראה בבירור שהגנבים חשו אי נעימות מדמותו... אך מאידך היה קשה להם לוותר על הפמוטים ובפרט שהם כה טרחו להשיגם...הם החליטו להפוך את התמונה אל הקיר... לקחו את הפמוטים ונעלמו.
פרשת וישב מתארת בהרחבה את עוצמת קדושתו של יוסף הצדיק בהתמודדותו בניסיון אשת פוטיפר. יוסף היה עלם "יפה תואר ויפה מראה" (בראשית שם ל"ט ט') מצא חן בעיני אשת אדוניו, והיא ניסתה לפתותו לדבר עברה. היא ניסתה בכל האמצעים שעמדו לרשותה. תגובתו של יוסף לפיתוייה היתה נחרצת (שם ח'): "וימאן"! הוא פשוט מסרב. שיא הניסיון היה כאשר יוסף מצא את עצמו לבד בבית כפי הנאמר: "ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית, ותתפשהו בבגדו לאמר ... ויעזוב בגדו בידה וינס ויצא החוצה" (שם לט-יא).
נתבונן נא בעוצמת התמודדותו של יוסף הצדיק , הוא היה בס"ה נער בודד, בארץ זרה ומנוכרת, הוא עצמו היה עבד לשר הטבחים, חייו לטוב ולרע תלויים באדוניו פוטיפר ורעייתו, והנה לא שפחה זוטרה מציקה לו, אלא אשת אדונו בבית אדונו! וכשהוא לבד ללא כל סיכוי לעזרה מהסובבים. שם הוא מאוים על ידה שאם יסרב ימצא עצמו נאשם באישום הקשה ביותר שיביא אותו לבית הסוהר המצרי ללא הגבלת זמן.
והנה כך באמת קרה כפי הנאמר: "ויקח אדוני יוסף אותו ויתנהו אל בית הסוהר, מקום אשר אסירי המלך אסורים, ויהי שם בבית הסוהר" (שם ל"ט, כ'). היה זה בור מתחת לאדמה שהיה סגור מכל צדדיו, רק חלון היה למעלה בגג, ממנו עלו וירדו, ומשם נכנס מעט אור. יוסף ישב בבור ולא ראה את אור היום. הוא ידע שאין מי שידאג להוציאו משם, ואין מי שיבקש עבורו חנינה. אך גם שם הוא לא מצא מנוח לנפשו נאמר בחז"ל שאשת פוטיפר הגיעה לבית הכלא מידי יום! וניסתה לפתותו. אם יסכים לשמוע לה, היא תוציאו אותו משם. אך הוא עמד בניסיון בגבורה עילאית, למרות המחיר הקשה שהוא משלם.
על גבורה זו הפליגו חכמינו ז"ל בגמרא (יומא לה:) עד כדי כך שהגדירו אותו בתואר: "יוסף מחייב את הרשעים". ומפרש בגמרא הכוונה בזה:
"רשע אומרים לו, מפני מה לא עסקת בתורה? אם אמר נאה הייתי וטרוד ביצרי הייתי, אומרים לו כלום נאה היית מיוסף?! אמרו עליו על יוסף הצדיק, בכל יום ויום הייתה אשת פוטיפר משדלתו בדברים, בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשה לו ערבית... וכו' אמרה לו: הריני חובשתך בבית האסורין, אמר לה: "השם מתיר אסורים", הריני כופפת קומתך: "השם זוקף כפופים". הריני מסמא את עיניך: "השם פוקח עורים" נתנה לו אלף ככרי כסף לשמוע אליה.... ולא רצה לשמוע לה".
לא עסקינן כאן באיומי סרק! בזמנים של אז ובמעמדה יכלה אשת פוטיפר לממש את איומיה ללא כל קושי! אך יוסף לא חשש ולא פחד מלהתמודד עם ייסורים אלו. ומול פיתויי הכסף שלה הוא לא הסתנוור.
יש להתבונן מהיכן הוא שאב את כוחו?! כיצד צלח ניסיונות אדירים כאלו?! מלמדנו רש"י שם: "שנראית לו דמות דיוקנו של אביו..." כדאיתא במסכת סוטה". וכוונתו על המבואר שם בגמרא(לו:):
"באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון, אמר לו, יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם, רצונך שימחה שמך מביניהם?!... " הגמרא מתארת באריכות את החיזיון הפלאי שנגלה לו בדמות דיוקנו של אביו מהחלון והזהירה אותו מלחטא בחטא חמור זה.
כשמתבוננים בדברי הגמרא: "יוסף מחייב את הרשעים" מתעוררת לה השאלה המתבקשת:
א. יבוא כל רשע ויאמר אם לפני כל פיתוי או ניסיון היו באים אלי דמויות בחלוני ומזהירות אותי מלבצע עבירה לא רק שלא הייתי מעז מלעשות חטא הלא מעצם הבהלה מדמויות שבחלון הייתי זקוק לסעד נפשי!...
ב. משמע מתוכן דברי הגמרא ביומא שיוסף היה חזק בדעתו ושום דבר שבעולם לא היה גורם לו לחטא, אך מדברי הגמרא בסוטה משמע כי יוסף הצדיק מצד עצמו לא היה מסוגל להתגבר על יצרו הרע, עד שנתגלה לו דיוקנו של אביו בחלון והזהירו באזהרה חמורה, כי אם לא יעמוד בקדושתו ימחה שמו מאבני האפוד וכו' כלומר, שלו לא הייתה נראית דמות דיוקן אביו בחלון היה יוסף חוטא!
יש להתבונן וכי יעלה על הדעת שיוסף הצדיק לולי המחזה הפלאי של דמות אביו חלילה היה חוטא? הלא שידוע ומפורסם בזוהר הקדוש ובספרים הקדושים, כי על ידי שנתגבר יוסף על יצרו ועמד בקדושתו במצרים זכה להיות מרכבה למדת יסוד צדיק כפי שמבואר בזוהר הקדוש (ח"ג ש"ב.):
"יוסף ידע את הקב"ה מתוך אותה אספקלריא שנקראת כל, ונקרא: "יסוד", ונקרא: "צדיק", ועל זה נקרא יוסף כִּלכֶּל, ככתוב: "ויכלכל יוסף, וכתיב -וצדיק יסוד עולם".
מעתה עומדת וגם נצבה לפנינו הפליאה במלוא תוקפה, איך אפשר לומר על יוסף הצדיק יסוד עולם, שלא היה יכול להתגבר על יצרו מצד עצמו גם לולי מחזה זה?!
המרש"א שם בגמרא בסוטה מביא את דברי המדרש המגלה לנו רז נפלא שהדמות זו שנראתה לו בחלון לא הייתה אביו אלא : "בא הקב"ה בדמות אביו!!" גם מבלי להעמיק בדברים כבר חשים אנו שעסקינן כאן בהתמודדות קשה ואדירה מאין כמוה! שהיה צריך כביכול להקב"ה בכבודו ובעצמו שיבוא אליו לסייעו ולחזקו לעמוד בניסיון זה. מדוע?
מבאר זאת בעל ה"שבילי פנחס" שהתשובה לכך נמצאת בדברי המדרש (ויקרא רבה לב-ה) "יוסף ירד למצרים וגדר עצמו מן הטומאה ונגדרו ישראל בזכותו. אמר רבי חייא בר אבא, כדאי היה גַדֻוּר מטומאה בעצמו שנגאלו ישראל על ידו".
למדים ממדרש זה, כי על ידי שנמכר יוסף לעבד במצרים ובא לידי ניסיון גדול ונורא עם אשת אדוניו, ועם כל זאת עמד בניסיון וכבש את יצרו, סלל בכך את הדרך לכל ישראל שהיו במצרים, שישמרו על קדושתם וטהרתם שלא להתערב ח"ו עם המצרים, ועל ידי שהיו גדורים בעריות זכו להיגאל ממצרים.
מעתה יפתח לנו פתח להבין מעט מזעיר הניסיון הקשה שהיה ליוסף הצדיק במצרים, כי מאחר שקדושתם של כל שישים ריבוא ישראל במצרים הייתה תלויה בקדושתו של יוסף!! נמצא שכּל כוחות היצר של שישים ריבוא ישראל נתקבצו כדי להחטיא את יוסף הצדיק, ביודעם שאם יצליחו להפיל אותו ברשתם, כי אז יעלה בידם להחטיא את כל ישראל במצרים, ולעומת זה אם יעמוד בקדושתו הרי יסלול את הדרך לכל ישראל שיתגברו על יצרם.
לאור הדברים מיושבת השאלה על הצורך בחזיון של דמות דיוקן אביו כדי שיצלח את הניסיון , ברור כי יוסף הצדיק יסוד עולם נלחם בכל כוחו כדי לעמוד בקדושתו, ומצד עצמו יכול היה בנקל להתגבר על יצרו שלו, ומטעם זה זכה באמת להיות מרכבה למדת: " יסוד צדיק".
אלא שנותרה לה השאלה מדוע "יוסף מחייב את הרשעים" הלא הם לא זוכים לראות את דמות דיוקן של אביהם שבשמים?!
התשובה לכך נמצאת בדברי הגמרא בקידושין (ל) : "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו, שנאמר(תהלים לז-לב) : "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו" , ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו, שנאמר: "אלוקים לא יעזבנו בידו". ואם בכל בני האדם שיש להם יצר הרע פרטי כך, על אחת כמה וכמה יוסף הצדיק שהיה צריך לסלול את הדרך לכל ישראל, לא היה יכול להתגבר על כוחות אלה בלי סיוע מיוחד מן השמים, לכן מאחר שנלחם בכל כוחו ופעל כל מה שהיה יכול, בא הקב"ה לעזרתו על ידי שנתלבש בדמות דיוקנו של יעקב שהוא שורש נשמות כל ישראל, כדי לסייעו, ובכך נתקיים אצלו מה שאמרו בגמרא:" ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו".
מובא ב"תולדות אדם" בשם מרנא הגר"א זי"ע, שביאר את מאמר הגמרא הנ"ל: "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו... ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו", לימדו אותנו חכמינו ז"ל בזה, כי רק אחרי שאדם עשה כל מה שביכולתו כדי להתגבר על היצר הרע, עד שהגיע לקצה גבול יכולתו ואין לאל ידו לעשות יותר, אז שולח לו הקב"ה עזרתו מקודש לסייע לו להתגבר על יצרו הרע.
לאור הדברים מיושבת השאלה מדוע "יוסף מחייב את הרשעים", כי הן אמת שיוסף התגבר על יצרו, בזכות שנתלבש הקב"ה בדמות דיוקנו של אביו, אולם סיוע זה קיבל יוסף מהקב"ה רק אחרי שהקדים להילחם ולהתגבר כארי בכל כוחו, עד שהגיע לקצה גבול היכולת האנושית, ואז ברגע האחרון כשתם כוחו נתגלה אליו הקב"ה.
מזה נשכיל להבין על כל אחד מישראל ללכת בדרכו של יוסף, ללמוד את דברי רבותינו כיצד לשמור עצמו מנפילות, וכיצד להילחם בכול כוחות נפשו מול פיתויי היצר. אך גם לאחר שיעשה את כול ההשתדלויות עליו לזכור שנצרך הוא לסיוע מלמעלה. וכשיתפלל לבורא עולם שיעזרו. מובטח לו שיקבל את העזרה הנחוצה ויצלח את האתגר. יהי רצון שזכה לדבוק בדרכי יוסף הצדיק.
|
|
|
נתקבלו 1 תגובות
פתיחת כל התגובות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|