ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות אודותינו צור קשר קורונה שאלות ביהדות סדרות תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
מאמרים בנושא
תובנות מפרשת השבוע - פרשת בשלח
אהרן לוי
רגליו של אדם ערבים לו- תובנות מפרשת בשלח
משה שינפלד
פגישה בקופת חולים
אהרן לוי
חמקמקותו של הנס - פרשת בשלח
ערכים
``הים ראה וינוס``
זאב גרינוולד
מאמרים נוספים
קריעת ים סוף קריעת ים סוף
פרשת בשלח ערכים
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
עם ישראל קיבלו את `תעודת הגמר` של `בית הספר לאמונה` בים סוף. שם הם זכו לדרגה עליונה של נבואה נישאה שאף נביאים גדולים לא זכו לה.

עשר המכות שנחתו על פרעה ועל עמו במשך שנה שלמה, לא היו אקראיות. אילו הייתה מטרתן רק לשחרר את בני ישראל משעבוד מצרים ותו לא, די היה במכה אחת שתימשך עד לשבירת עקשנותם. אולם המכות באו למטרה נוספת, ארוכת טווח: לחנך את עם ישראל המזדכך ב"כור הברזל", ולהחדיר לליבו לקחי אמונה.

במכות שהביא ה' על מצרים, זכו בני ישראל לצפות במסכת ססגונית ומרהיבה של אמונה גלויה ומוחשית, והיו שותפים לחיזיון חד פעמי של אותות ומופתים באדמת בני חם. הם ראו בחוש כי הבורא הוא שליט בכל חלקי הבריאה – בים, באוויר וביבשה, הוא מנהיג את עולמו בהשגחה מדוקדקת; מפלה ומבדיל בין עז במקנה מצרים לעז במקנה ישראל, עוצר את המכות על גבול ארץ גושן היהודית ומחולל בטבע שינויים מהפכניים כרצונו: אש ומים בלולים יחדיו במכת ברד, יום הופך לחשכה עבותה ועוד.

אולם בכך – לא היה די.

היכן קיבלו עם ישראל את 'תעודת הגמר' של 'בית הספר לאמונה'? בים סוף. שם היה עליהם לעבור ניסיון נוסף, והם התעלו וראו את יד ה' בגלוי.

הלקח נטבע בנפשם בחוויה מזעזעת ומרוממת כאחד. ברגע של ייאוש עמד העם מול הים השוצף, וידע כי אין מוצא; לכודים הם במדבר ובדרך הטבע אבדה תקוותם. אלא שאז הצטווה משה רבינו להרים את מטהו על הים, וברגע אחד השתנה הכול. לנגד עיניהם התחולל הבלתי יאמן. מערבולת בלתי עבירה של מים קיבלה צורה ממושמעת של חופה שקופה, גלים משתוללים נרגעו בין רגע והסתדרו לשנים עשר גזרים, מפלסים דרך לעם הנחלץ מצרה.

חזיון נורא הוד זה רומם את בני ישראל לפסגת האמונה. הם זכו לדרגה עליונה של הכרה בה', לדרגת נבואה נישאה שאף נביאים גדולים לא זכו לה.

הם ראו עין בעין את שלטון הקדוש ברוך הוא בבריאה, וכך הגיעה הכשרתם להשלמתה. במעמד קריעת ים סוף הבינו ישראל שאף סדרי הטבע הרגילים מעידים שהקדוש ברוך הוא "מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית". הם הבינו שגם הקרקע המוצקה שתחת רגליהם היא נס מפלאי היוצר; הנס 'השגרתי' של "רוקע הארץ על המים", חשוב לא פחות מבקיעת הים.

בהכרה זו התעלו ישראל לשלמות במידת הביטחון. מכאן ואילך הם לא נצרכו עוד לראיות ולהוכחות של ניסים גלויים, שהרי הם השכילו לראות את יד ה' גם בנס הנסתר – ללכת ביבשה (בטבע) כבתוך הים (בנס). כדברי הרמב"ן: "מן הניסים הגלויים והמפורסמים אדם מודה בניסים הנסתרים, שהם יסוד התורה כולה".

ניסי יציאת מצרים היו גילויים חד-פעמיים. לאחר שעם ישראל עברו את הים, הוא שב לאיתנו; חומות המים שוב נהיו גלים כחולים ותמימים למראה, ולא נותר זכר לנס שהיה. אך ניסים נסתרים עדיין מציפים את שגרת ימינו, רועמים בשתיקה. הנוכל להתכחש להם?

כשמתבוננים בפסוקים המתארים את המפלה המצרית ואת שקיעת המצרים במצולות ים, אנו נוכחים כי יותר מכול התורה מדגישה את המפלה האדירה שספג חיל המרכבות המצרי. לעומת הסוס, הרכב והפרשים שמוזכרים 26 פעמים, אובדן חיל הרגלים, שהיה הכוח העיקרי של הצבא המצרי, אינו מתואר בפרוט. גם הנעשה עם פרעה – הסמכות העליונה ביותר של האימפריה המצרית, והדמות שסביבה נסובה כל השתלשלות הגאולה, לא נזכר במפורש בכתובים.

נתאר מעט את אשר התרחש באותם הימים:

שלושה ימים אחרי שבני ישראל יצאו ממצרים הבין פרעה שעם העבדים ברח ואינו מתכוון כלל לחזור לעבדותו.

פרעה וקרוביו הבינו שבריחת עם העבדים העברי עלולה לערער את כל שלטון הממלכה. הם גם חששו מהלעג והבוז של האומות המשועבדות תחת שלטון האימפריה המצרית: "מה אלו שהיו ברשותם הניחום והלכו להם, עכשיו איך אנו שולחים (צבא) לארם נהריים ולארם צובה להעלות לנו מס ולהביא לנו עבדים ושפחות. לפיכך, וייהפך לבב פרעה" (מכילתא בשלח א'). פרעה מגייס במהירות את צבאו האדיר שכלל חיל רגלי ומרכבות תובלה – קשתים, פרשים "וכל רכב מצרים" (שמות י"ד, ז').

כדי לזרז את הגיוס, הראה פרעה דוגמה אישית לצבאו ורתם את המרכבה המלכותית לסוסים.

הצבא המצרי מתקרב, ואימה גדולה אוחזת בבני ישראל.

משה מקבל ציווי מה': "דבר אל בני ישראל וייסעו... ואיכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו" (שם שם, ט"ו). עמוד הענן חצץ בין מחנה מצרים למחנה ישראל: "ולא קרב זה אל זה כל הלילה". רוח קדים עזה נשבה, הים הפך לחרבה ובני ישראל עברו בתוכו. כאשר רואים זאת המצרים, הם ממשיכים לרדוף אחריהם לתוך הים; ואז באה המפלה הנוראה:

"ויסר את אופן מרכבותיו וינהגהו בכבדות" – הצבא המצרי שהתגאה במרכבותיהם המהירות ובסוסיהם המשובחים, הפך באחת למסורבל והתנהל בכבדות. מרכבות התקיפה שעמדו תמיד בראש הכוח התוקף, נפגעו ועצרו את כל תנועת הצבא שאחריהם.

עתה לא נותרה להם כל ברירה: "ויאמר מצרים אנוסה, כי ה' נלחם להם" (שם שם, כ"ה). הם עוד לא הספיקו למשוך את מרכבותיהם לאחור, והמים שבו לאיתנם; זרמי מים אדירים פרצו משני צידי חומות המים, ולמצרים שהיו לכודים בתווך לא נותר פתח הצלה, המערבולת האדירה של זרמי המים סחפה את כולם למצולות.

יתרון המהירות והשכלול של המרכבות המצריות היה להם לרועץ. הרוכבים שקשרו את עצמם כדי שלא לעוף מהמרכבה בדהירת הסוסים, נלכדו בה ולא יכלו להיחלץ. "סוס ורוכבו רמה בים" – "הסוס קשור ברכבו ורוכבו קשור בסוס... ויורדים לתהום, ואין נפרדים זה מזה" (מכילתא בשלח ב').

בני ישראל שהגיעו ליבשה שממול חששו שחיל המרכבות המהיר עקף את המקום שבו נבקע הים ונסע מסביב, וכעת הוא ישיגם מהעבר השני.

אלא שאז (שמות י"ד, ל'): "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים", גלי הים פלטו ליבשה את גוויות חיל מצרים והסוסים ואת שרידי המרכבות המנופצות. החיזיון המדהים הזה נסך תחושת בטחון אף בקרב קטני האמונה שבעם. הם ראו כעת בפעם האחרונה את הצבא המצרי שרדה בהם רבות בשנים (שמות י"ד, י"ג): "אשר ראיתם את מצרים היום, לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם", ואז (שם שם, ל"א): "ויראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו".

מדוע החליטו פרעה ויועציו לצאת למתקפת רדיפה אחרי ישראל, הרי הם כבר הוכו קשות בעשר המכות ונוכחו לראות כי אלוקיהם הגדול של ישראל נלחם בעבורם!

יתרה מזאת, הרי הצלת בני ישראל יכלה להתבצע גם ללא השמדת חילות מצרים בתוככי הים, ואם כך לשם מה תכנן ה' את קריעת הים ואת השמדת חיילות מצרים על כל מרכבותיהם וכוחותיהם?

בעשר המכות הוכו מצרים ואליליה קשות. האלילים שייצגו את כוחות הטבע – הובסו, כמו שהבטיח אלוקים (שמות י"ב, י"ב): "ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים". אך עדיין נותר כוח אחד שהמצרים סגדו לו והעריצו אותו: הצבא המצרי. בזכות צבא אדיר זה הפכה מצרים לאימפריית על, וגאוות הצבא החזק והמשוכלל היה חיל המרכבות וסוסיו המשובחים. פרעה ועבדיו סברו שבקרב בין חיילות מצרים לעם ישראל הם ודאי ינצחו בכוח צבאם האדיר, אף שכוחו של אלוקי ישראל בעולם הטבע גדול מכוח אליליהם.

ה' הקשה את לב פרעה ועבדיו כדי שצבא מצרים ומיטב חילותיו יושמדו באחת. השמדת הצבא המצרי נועדה בעיקר לרומם את שם ה' בעיני אומות העולם בכלל, ובעיני בני ישראל בפרט. "ה' איש מלחמה ה' שמו – מרכבות פרעה וחילו ירה בים" (שמות ט"ו, ג'-ד').

זו הייתה מכה ניצחת לסגידת המצרים לעוצמתם הצבאית, הטכנולוגית והכלכלית. "ואיכבדה בפרעה ובכל חילו – וידעו מצרים כי אני ה'"(שמות י"ד, י"ז).

גם מרים בשירתה מדגישה (שמות ט"ו, כ"א): "שירו לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים" – התגאה אלוקי ישראל על המצרים הגאים ושבר את גאוותם, לאות זיכרון כי רק לה' המלוכה והממשלה.



שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
מתמודדים
  • קורונה
  • העצמה אישית
  • בריאות ותזונה
  • תהילים
  • תוכניות רדיו
  • פעילות ערכים
  • מושגים ביהדות
  • מוזיקה יהודית
  • יהדות וחברה
  • זהות יהודית
  • הטיפ היומי
  • מיסטיקה וקבלה
  • מדע ויהדות
  • זוגיות
  • תפילה
  • פלאי גוף האדם
  • סיפור לשבת
  • פיתוח האישיות
  • פרקי אבות
  • אקטואליה יהודית
  • טעמי המצוות
  • בין ישראל לעמים
  • שבת
  • פרשת השבוע
  • אמונה ובטחון
  • חינוך ילדים
  • חגים ומועדים
  • השקפה ואמונה
  • תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  קורונה |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  בריאות ותזונה |  העצמה אישית |  קורונה |  מתמודדים |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: