עם ישראל חווה בימים אלו את אחת התקופות הקשות מאז שואת יהודי אירופה ועד היום. אומנם במשך השנים חווינו לצערנו מלחמות, 'מבצעים'

ואירוע טרור קשים, אך יחד עם זאת, המלחמה הזו שונה.

היא שונה מפני שממצב של יציבות יחסית, אמון גדול עד מוחלט במערכות הביטחון, ההגנה והרפואה, הגענו לקריסה קולוסאלית של כל המערכות. את ההתמוטטות שתוביל לשואה קטנה, אף אחד לא יכול היה לדמיין.

אנחנו בעיצומו של האירוע, ומוקדם לסכם את ההשפעה וההשלכות.

מסתבר מאד שההשלכות הפוליטיות [שלא מעניינות] הנפשיות [שעשויות להיות מורכבות מאד] והרוחניות [שמסתבר שיהיו בעז"ה חיוביות מאד] ישפיעו על כולנו בשנים הקרובות.

טור זה מדבר על חינוך. במסגרת זו נשאל, מה תפקידנו בשעה זו? מה נאמר לילדים? איך נתמודד ואיך נסייע לילדים להתמודד?

נציג ששה הצעות קצרות, יעילות ומעשיות שיסייעו בידינו בעזרת ה' לעבור את התקופה הזו בשלום יחסי.

דיבור – לשוחח עם הילדים על המצב. ילדים קולטים מידע, מאזינים ומבינים הרבה יותר ממה שאנו חושבים. לכן כדאי שיקבלו את המידע האמין, המסודר והמסונן מאיתנו, ולא מעיתונים, שמועות, ושיחות עם חברים. מידע יוצר סדר, וסדר מייצר רגיעה. לעיתים רגיעה מסוימת ולעיתים מוחלטת.

 יחד עם זאת, אין צורך להרחיב, להתפלסף ולספר יותר מידי. מה שנקרא: לומר את האמת, רק את האמת, אבל ממש לא את כל האמת.

 דוגמאות לשיח: הכנסה לפרופורציה. ניתן הסביר לילדים שזהו לא האירוע הראשון בהיסטוריה היהודית. בפרספקטיבה של אלפי שנים, עם ישראל סבל, אבל תמיד שרד. אנו העם השנוא בעולם? אנו העם הנצחי בעולם! המלחמה הזו תסתיים כמו כל מלחמה, ובסופו של דבר ד' תמיד איתנו.

למה זה קורה דווקא לנו? – החפץ חיים אמר משל -  מלך מקבץ אנשים לשיחה. כולם דוברי רוסית אחד מדבר פולנית. אם המלך ידבר פולנית הוא מדבר כעת לפולני לא לרוסים. ד' מדבר למי שמבין אותו. למי שלא מבין, הוא לא מדבר. ד' מדבר איתנו.

מתי ד' עוזר לנו? - כשאנו מרגישים 'הנני בידך', כעת, כש'הכוחי ועוצם ידי' נפגע כל כך, קל מאד לכולם להידבק בד' יותר. לכן צריך לדבר על כוחו המוגבל של האדם וכוחו הבלתי מוגבל של ד'.

שאלתי את מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א מה לומר לציבור והוא ענה – "המלחמה האמיתית היא בשמיים, בין כוחות הטוב לכוחות הרע. המלחמה כאן היא רק הביטוי למלחמה שם", וממילא ברור שאנו בתפילותינו ובעיקר במעשינו נחליט מה יקרה במלחמה הזו.

הקשבה - חשוב מאוד להקשיב לילדים, ככל האפשר. למרות שהמצב כעת מבולבל, וגם אנו, ההורים טרודים ולחוצים, נשתדל לפנות זמן נינוח, ולהתרכז ברגשות הילדים. ננסה לשמוע מהם על מה הם חושבים, ממה הם מפחדים, ומה מפריע להם במצב הנוכחי. לעיתים שאלות קטנות או טרדות שאפשר לפתור בקלות יכולות לצער את הילד מאוד, ובהקשבה שלנו נוכל לסייע לו.

עיניים ואוזניים – נשמור על הנפש הרגישה שלנו. חשיפה לתמונות זוועה וסרטוני אימה לא תורמת ולא מועילה לנפגעים, ולהיפך, היא הורסת את שלוות הנפש, השמחה והתקווה.

הדבר חשוב ונכון לכולם, גם ל'גיבורים' שביננו. אך בפרט כלפי הנפשות העדינות של הילדים שלנו, חובה להיזהר מחשיפה קשה, ולשמור עליהם מוגנים ככל האפשר.

הורים עשויים לאמלל את ילדיהם לשנים רבות של חרדות וסיוטים בשל חשיפה למקורות מידע בכלל, ולמקורות מידע ויזואליים בפרט. הנזק הרוחני ידוע, הנזק הנפשי גדול אולי יותר.

שנשמע ונתבשר בשורות  טובות.