בניין ישיבת 'אש התורה' נבנה בסמוך לכותל המערבי, ולא בכדי. לכותל נוהרים יהודים מכל העולם, וביניהם יהודים רחוקים ומנותקים. את היהודים הללו חיפש מו"ר ראש הישיבה,  הגאון רבי נח ויינברג זצוק"ל.

שליח מיוחד היה רבי נח מפקיד על משמרתו ברחבת הכותל. תפקידו היה לזהות יהודים אלו, ולומר להם מילה חמה. הוא היה ניגש, מברר באנגלית מה השעה... ופותח בשיחה נעימה. אחר כך היה מציע לתייר לעלות לישיבה לארוחת צהריים או לקפה ועוגה.

שם, באש התורה, היה מצפה לו רבי נח, לרבע שעה של שיחה גורלית. לאחריה הייתה מגיעה ההצעה. "תוכל להישאר כאן שבועיים, יקירי, להחליט לאן פניך מועדות..."

ג'קי, למשל, היה סטודנט מצטיין. הוא הגיע לירושלים לביקור קצר, ו'קפץ' לכותל המערבי. גם הוא עלה לישיבת אש התורה לביקור. "אני מסתדר יפה עם ריבונו של עולם, לא צריך להפוך את החיים שלי. thank you"".

"איך אתה מסתדר?" התעניין רבי נח.

"הנה, אתן לך דוגמה. לפני חודש נסעתי באופניים החדשים שלי באוטוסטרדה של מנהטן. לידי עברה משאית במהירות גבוהה. מההדף הגדול שלה הועפתי מן הגשר. צעקתי לאלוקים שיציל אותו, והוא הציל. יצאתי ללא שריטה. אז אני מסתדר מצוין..."

"רגע. שאל רב נח, ומי הפיל אותך אל מעבר לגשר?" "המשאית!" השיב ג'קי, "ולמה דווקא אותך?" 

"אה... לא חשבתי".

"אולי אותו ריבונו של עולם שהציל אותך, הוא גם פעל שנהג המשאית יפיל אותך?! אולי הוא רצה שתחשוב על הקשר שביניכם?!  תוכל להישאר כאן במשך שבועיים ולחשוב על זה..."

השבועיים התארכו עוד ועוד. ג'קי נשאר. והתגייס לצבא האמונה.

 שתי פרשיות שלמות מקדישה התורה על חייו המופלאים של אבי המאמינים, אברהם אבינו; 'לך לך- וירא'. ציר אחיד עובר בכל מסע חייו של אברהם: ניסיונות, קשיים, והתמודדויות בלתי נתפסות. 

המובן הפשוט של המילה 'ניסיון' הוא בדיקה, בחינה, והערכת תוצאות. ומקשה על כך הר"ן - הרי את כל אלו  אי אפשר לומר ביחס למטרת הניסיונות של אברהם, שהרי הקב"ה רואה ללבב ומכיר את התוצאות מראש! בני אדם עושים מבחנים  למי שזקוק לעזרים מבחוץ כדי לגלות את האמת, אבל לא כן הקב"ה שבוחן ללבב. מה, אם כן עומד מאחורי מסע הניסיונות של אברהם אבינו?!

   הרמב"ן מציב יסוד מכונן בהבנת מטרת הניסיונות שעובר יהודי עלי אדמות. ה' יתברך מעורר ניסיונות כדי להפעיל את העוצמות שלנו. יש בכול יהודי כוחות כבירים, שיכולים לשנות את העולם. הוא יכול להפוך להיות מודל לחיקוי לכל סביבתו. אבל הכוחות הללו כבויים. הם אינם פעילים. הם זקוקים לאתגר שיצית, יפעיל, ויגלה אותם. כמו הכלל הידוע בפיזיקה לפיו אדם אינו מוציא כוח יותר ממה שהוא נדרש, כך, אם רוצים שינצל האדם את מלא הפוטנציאל הטמון בו, צריך לעורר התנגדות שתאלץ אותו להוציא את המיטב שבו.

בכל יהודי יש עוצמות של אהבת ויראת השם, אך הן באות לידי גילוי כשיעמוד במבחן. הקשיים הם  שליחים מאת בורא עולם, לאמור: "אתה מסוגל ליותר, ולהרבה יותר", עובדה היא שקשיים גדולים יוצרים אנשים גדולים. בכך מבארים המפרשים משמעות חדשה למילים: "והאלוקים ניסה את אברהם": 'ניסה' הוא כמו 'לנשא',  להרים לגובה. הקב"ה בא לרומם את אברהם, ולכן מנסהו.

 אך עדיין, יש לברר. אם  כל מטרת הניסיונות היא להגביה את אברהם, מדוע היה צריך גם לניסיון הקשה והבלתי נתפס של 'עקדת יצחק'?!

 אלא, שתכלית הניסיונות של אברהם, ובייחוד 'ניסיון העקדה', היה להראות לנו, לכל הדורות, עד היכן מגעת מצוות אהבת ה' יתברך. אברהם נלחם מגיל שלוש באביו, בנמרוד המלך ובכל העולם, במטרה לבסס את האמונה בק-ל אחד. אבל כעת, כשהוא עוקד את בנו יחידו – הוא לכאורה ממוטט את כל  מפעל חייו! שהרי באותה תקופה העבודה זרה הפופולארית ביותר הייתה להעביר את זרעו למולך,  שבמבט חיצוני דמתה, להבדיל, ל'עקידת יצחק'! כיצד יעמוד עתה מולם?! 

ניסיון העקדה היה המבחן - האם יהיה אברהם מוכן לעקוד את ה-'למה?!' האם יהיה מוכן לזבוח את הרצון העצמי, ולעשות מעשה שאין לו הסבר או תועלת, רק כי הקב"ה ציווה, ותו לא?!  וכשאברהם מציית ועוקד את בנו, הוא אומר:  הנני, ריבונו של עולם, אני שלך!

 ניסיון העקדה הוא מקור ההשראה של עם ישראל. אברהם הוא אבי האומה, וילדים מסתכלים על אבא ולומדים ממנו.

מאז פרוץ המלחמה בארצנו, מתעוררות השאלות.  על מה ולמה? מדוע מושגים כה קדושים ונערצים לנו-  נפגעים?!   לאן זה מוביל?  מעשית אנו יודעים בבירור את אשר עלינו לעשות.  אך מה לחשוב?... מה לחוש ולהרגיש?... לא מעט יהודים חשים כנמצאים ב'גן המבוכה'...

עלינו להביט אל אברהם אבינו, להתבונן ב'עשרת הניסיונות' אותם צלח, ולהפנים שיש זמנים שעלינו 'לעקוד את המחשבות' אל ה' יתברך, מבלי להמתין להבהרות.  לעובדו בתמימות ובפשטות - כי זהו רצונו יתברך ויתעלה.