|
פרשת חיי שרה | המרגלית המסתתרת
פרשת חיי שרה | המרגלית המסתתרת
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
מדוע העדיף אברהם להביא ליצחק אישה מחרן הרחוקה?
|
בטרם שולח אברהם אבינו את עבדו לחרן למצוא אישה ליצחק בנו, הוא משביע אותו במילים: "לא תיקח אישה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו. כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אישה לבני ליצחק" (כד, ג). רבות תמהו המפרשים לפשר ציווי זה. הרי הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי זרה, ומה הרוויח אברהם מהבאת אישה מחרן הרחוקה? אדרבא, בשעה זו כבר היו בסביבתו של אברהם אנשים כשרים מקרב יושבי הארץ, כדוגמת ענר, אשכול וממרא. מדוע לא ייקח מבנותיהם אישה ליצחק? השפעת הסביבה קצה חוט להבנת העניין נמצא בדברי אברהם: "אשר לא תיקח אישה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו". אפילו אם תימצא ליצחק אישה כנענית שמעשיה מתוקנים, קיים חשש שהצאצאים שייוולדו להם יושפעו מהמשפחה המורחבת-הקרובים, הידידים והמכרים-שהם יושבי הארץ ושוכנים בה. לעומת זאת, כאשר האישה באה מהניכר ורחוקה מהשפעת משפחתה, החשש הזה פוחת (ע"פ כלי יקר ורש"ר הירש). אולם מדברי אברהם עולה, כי מעבר להשפעת הסביבה, קיימת בעיה גם בעצם היותה של האישה מבנות כנען. לפיכך, לא הורה לעבדו לחפש סתם אישה במרחקים, אלא דווקא "אל ארצי ואל מולדתי תלך". מה חיפש? גנטיקה של מידות טובות את ההבדל שבין אנשי כנען לאנשי ארם נהריים, מבאר הר"ן באופן הבא: "המצוות והעבירות אשר בתורה הם על שני סוגים: מהם יעשו רושם בגוף ובנפש-כמידות וכמעשים; ומהם יעשו רושם בנפש בלבד-כמו האמונות. "אותם שיעשו רושם בגוף ובנפש הם שיעשו רישומם גם על הבנים המשתלשלים מהם, כמו השנאה, הנקמה, האכזריות, הזימה והכילות... וזה רוע אנשי כנען. אומנם הדברים העושים רושם בנפש בלבד, והן האמונות, עם היותן כוזבות ורעות, לא יתפשטו בבנים. לכן לבן ובתואל, עם היותם עובדי עבודה זרה, לא היה מחויב שיעבור רישומם לבניהם, ולכן בחר בהם אברהם והרחיק בנות הכנענים". מלמדנו הר"ן יסוד חשוב: לא האמונות והדעות של משפחת האישה מסכנות את האומה העתידית; כי אם המעשים והמידות הרעות. במקומות רבים הזהירה התורה מפני מעשיהם המקולקלים של הכנענים. "כמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחוקותיהם לא תלכו" (ויקרא יח, ג). במידות מושחתות ומעשים רעים קיים מרכיב העובר לדור הבא - אם בדרך של תורשה גנטית ואם בדרך של השפעה סביבתית - שקשה להתנער ממנה. אולם כאשר יש לאדם בסיס של מידות טובות ועדינות הנפש, ניתן לתקן את האמונות המשובשות בדרכי שכנוע וחינוך. כשלונו של לוט אפשר והדוגמא שעמדה לנגד עיני אברהם, הייתה מה שאירע ללוט, בן אחיו. גם בהיותו בסדום ניסה לוט לשמר את מורשת הכנסת האורחים וערכים נוספים שקיבל בבית אברהם. אולי אף שכנע את עצמו כי יצליח ליצור בועה של ערכים ואמונה בתוך הביצה הסדומית. אך ברגע האמת, כאשר נדרשה הכרעה חדה בין נטישת עיר הרשע לבין ויתור על נכסים חומריים; התגלתה המציאות העגומה. "חתניו לוקחי בנותיו", שהיו כמסתבר מבני סדום, לא הצליחו להתעלות על עצמם, ובכך דנו את בנותיו ונכדיו של לוט לכליה. אף אשת לוט לא הייתה מסוגלת לנתק את עצמה מהשורשים הסדומיים, ובהפניית מבטה לאחור נעשתה לנציב מלח. אברהם הבין שאת היסודות הפגומים במעשי כנען קשה מאוד לשרש, על כן שילח את עבדו לחפש אישה בקרב בני משפחתו. אכן בני משפחתה של רבקה רחוקים היו מלהיות צדיקים מופלגים. יעידו על כך מעשי הרמאות של לבן וחמדנותו, עד כדי כך שחז"ל מצאו בו את שורש נשמתו של בעור אבי בלעם (סנהדרין קה, א. וראה בבן יהוידע שם). ובכל זאת, כנראה שהמידות הרעות שניכרו בו וביוצאי חלציו לא הגיעו לדרגת השחיתות והניוון של יושבי כנען. עדיין אפשר היה למצוא במשפחת רבקה יסודות בריאים ואיכותיים, שמהם ניתן לקומם את בית ישראל. הקנקן ומה שיש בו אם יושבי כנען נשאו בקרבם את הרושם השלילי של המידות הפגומות העוברות מדור לדור, הרי שההפך מצוי אצל בן ישראל. גם יהודי שהתרחק מאוד עד כי השתבשה עליו אמונתו, עדיין נושא בקרבו את זכוּתם של האבות והאימהות הקדושים, את סימני ההיכר של "רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים". תוצאות המידות הללו ניתן לראות גם בימים אלה. במסירות הנפש, בריבוי מעשי החסד, באכפתיות ובערבות ההדדית המקיפים את עם ישראל כולו. בזכות היסודות הערכיים הללו נמשכת נשמתו של היהודי אל המאור שבתורה. אם נדע לגעת בנקודת הטוב הזו, נוכל להבעיר בה אש קודש, עד שתהא השלהבת עולה מאליה.
|
|
|
|