סוכנות החלל האמריקנית משגרת אנשים אל החלל לתקופה קצובה של שנים אחדות, לצורך עבודות מחקר חשובות. אנשי הצוות עוברים אימונים מיוחדים במטרה להכשירם למילוי תפקידם במסעם לחלל.

לנוכח חשיבות התפקיד וגורליותו, מובטח לאנשי הצוות שכר גבוה מאוד, שאותו הם יקבלו בשובם לכדור הארץ. השכר הנכבד מהווה פיצוי למאמץ הגדול. בזכותו, לאחר שובם, יוכלו להימנות עם עשירי העולם.

בהיותם בחלל החיצון, למרות המרחק העצום מתחנת השיגור, נשלטים אנשי מעבורת החלל על ידי צוות בקרה הנמצא בתחנת השיגור. ביכולתו של צוות הבקרה לנתק בכל עת את כל המערכות החיוניות של המעבורת, כגון חמצן, מזון ותרופות. למרות שליטתו המוחלטת על כל פעולות מעבורת החלל ונוסעיה, ניתנת תחושה לאנשי צוות המעבורת כאילו הם המפעילים הבלעדיים השולטים במערכת כולה. מערכת הבקרה המשוכללת עוקבת בהתמדה אחר מעשיהם של אנשי המעבורת, אולם מטעמי מדיניות שהתוותה סוכנות החלל, אנשי צוות הבקרה אינם מתערבים במעשיהם של אנשי המעבורת.

באחת השנים הוחזרה מעבורת חלל לכדור הארץ, מכיוון שאנשי הצוות זנחו כמעט כליל את תפקידי המחקר שניתנו להם, וזמנם עבר באפס מעשה. עיסוקם היחיד היה טיפוח חליפות החלל שלהם. כמו נועדו חליפות אלו לשרת אותם שנים רבות, אף לאחר שובם אל כדור הארץ. לבושתם וחרפתם הוברר עוד, שלצורך עריכת השיפוצים בחליפות החלל, הם השתמשו בציוד היקר שנועד לביצוע עבודת המחקר. כתוצאה מכך הציוד נהרס והתבלה.

למרות האכזבה מאי ביצוע משימות המחקר ובזבוז משאבי הטיסה היקרה והריסת המכשירים, לא סטתה סוכנות החלל ממדיניותה. הדבר היחיד שנעשה מפעם לפעם, היה שיגור רמזים דקים שנשאו אופי של התראה. היו אלו הפרעות יזומות בזרימת החמצן, שיבושים באספקת המזון וכדומה. היה זה ניסיון, להזכיר לאנשי צוות המעבורת את תלותם בפיקוד הנמצא על כדור הארץ. הדברים נעשו מתוך תקווה, שעל ידי כך הם אכן ייזכרו בתפקידים שלמענם נשלחו לחלל, תפקידים שיש בכוחם הן לקדם את חקר החלל והן להעניק לאנשי הצוות כבוד, תהילה ועושר. אולם לאחר שההתראות נותרו ללא תגובה, לא נותרה לפיקוד אפשרות אחרת, אלא להחזיר את המעבורת אל כדור הארץ בטרם עת. אנשי הצוות יועמדו לדין, ויהיו צפויים לעונשים חמורים ולביזיון רב, במקום הכבוד, התהילה והכסף הרב שהיו אמורים להיות מנת-חלקם.

צעד חמור זה, של החזרת המעבורת לכדור הארץ, התאפשר מכוחו של חוק המעניק סמכויות למפקדה העליונה, לדון בראשית כל שנה בחידוש רשיון השהייה של כל טייס בחלל. לצורך דיון זה מרכזים את כל המידע שנאגר במשך השנה אודות פעילותו של כל איש צוות במעבורת. הסיכום הסופי של המעשים ושל המחדלים קובע את גורלו בנוגע להמשך שהותו בחלל. הוכח שאמצעי זה הינו יעיל ביותר. שכן לקראת הימים האחרונים של השנה, ניכרת התעוררות גדולה בקרב טייסי החלל. לפתע מנצלים הם את זמנם ליתר פעילות מחקרית, ואף מנסים לתקן את המכשירים שנפגמו. בלשון טייסי החלל נקראים ימים אלו בשם: 'ימים נוראים'. מקור שם זה נובע מהמשמעות הגורלית שיש לימים אלו בנוגע לעתידם. בשל ריחוקם מכדור הארץ, הטייסים אינם מסוגלים לדעת את תוצאות הדיונים בגורלם. עובדה זו מגבירה את חרדתם ומטרידה את מנוחתם. הספק ממלא את ליבם, והם חוששים שמא נחרץ גורלם לשבט. בסתר לבם מקווים הם, שניתנה להם אפשרות להישאר בחלל לתקופת מבחן נוספת. הם מודעים לכך שתיתכן גם פסיקה חיובית: ייתכן שיוחלט לקדם אותם בדרגה.

יש מהם המעמיקים חקר, שוקלים את המצב ומהרהרים: גם אם נזכה בשנה של שהייה נוספת בחלל, מה נאמר ביום שנחזור לכדור הארץ?! הן כל טייס חלל השב ממסעו בחלל לכדור הארץ, נקרא להציג את ממצאי מחקריו לפני מפקדיו. מה עגום הוא מצבו של איש-החלל שלא שעה לאיתותים שקיבל ממרכז הבקרה. בושה זו תגדל לאין שיעור, כאשר ינסה הלה להציל את יוקרתו ויציג לראווה את חליפת החלל ששכלל וקישט במשך כל זמן שהותו בחלל החיצון. או-אז תעלינה שאלות נוקבות ומכאיבות עד מאוד: 'כלום לא ידעת שבעולמנו אין כל ערך לחליפות אלו?! ההינך סבור כי לשם כך הושקע הון עתק בהכשרתך ובציוד שקיבלת?! האומנם לצורך מעשים חסרי ערך אלו נשלחת למרחק כה גדול?

*           *           *

האנושות חותרת מאז שנות דור לכיבוש החלל, ואילו אנו, מאז מעמד הר סיני, בונים עולם: חיים נכונה את ההווה, ומכינים צידה לעתיד,