מנהלה המסור של ישיבת "תורה תמימה" בארצות הברית, היה נרעש. ברגע זה הוא הניח את שפופרת הטלפון כשחיוך רחב מתפשט על פניו. עדיין ממאן להאמין כי אכן שמע את התשובה המיוחלת.
זמן רב חלף מאז הגיש בקשה למנהל הטקסים של נשיא ארה"ב, כי הנשיא יכבד את הדינר השנתי שנערך לטובת הישיבה ומוסדותיה. במכתב פירט את פעילותם החינוכית של המוסדות ואת החשיבות הגדולה שתהיה להשתתפותו של הנשיא. כל בוגרי הישיבה לדורותיה יהיו נוכחים, רבנים נכבדים מכל גוני הקשת של יהדות ארה"ב יכבדו את המעמד. הוא אף הוסיף ברמז קל את התרומה הנכבדה שערב זה יכול להביא לבחירות הקרבות לנשיאות ארה"ב.
והנה, כעת הגיעה התשובה המיוחלת. מנהל הטקסים הודיע כי הנשיא הביע את הסכמתו להיות נוכח בערב המדובר.
הוא ננער באחת משמחתו, כאשר מכשיר הפקס שלידו פלט ניירות בזה אחר זה, כשעל כולם מתנוסס הסמל הרשמי של נשיאות ארה"ב. היו אלו הוראות מפורטות הנוגעות לאבטחת הנשיא, דרכי גישה למקום, פתחי כניסה ויציאה, רשימת המוזמנים ועוד. הנחיות כמו סוג הכסא וגובה דוכן הנואמים, תאורת אולם ותאורת במה, מי ישב ליד הנשיא ומי ייגש ללחוץ את ידו של הנשיא בתום הרצאתו.
המנהל הנמרץ פנה מיד למפעל הוילונות הגדול ביותר באזור, וביקש להזמין את הוילונות היפים ביותר לאולם הכינוס. הוא לא חסך כסף, מתוך שיקול כי ביקורו של הנשיא עתיד להזרים מזומנים רבים לקופתה של הישיבה, ומה לו כי יקמץ בזוטות?
כשענין הוילונות מאחוריו, פנה להמשיך במלאכת ההכנה, בתוך כדי שהוא מציין לעצמו סעיף אחר סעיף את העניינים שכבר סודרו ואת אלה שאוחזים בעיצומם.
כשהיו כל הסעיפים מסודרים ומאורגנים, יצר המנהל קשר עם מנהל הטקסים של הנשיא, והודיע לו כי האולם המיוחד של הכינוס מוכן לערב הגדול. הוא מוזמן לבוא ולראות, אם אכן נעשה הכול לשביעות רצונו. ואכן, מנהל הטקסים מיהר להגיע ולבדוק כי אכן הכול בוצע לפי ההוראות. בטרם נכנס אל האולם, הסתובב בחוץ וערך היכרות מקיפה עם סביבות האולם, הכניסות והיציאות, דרכי הגישה ודרכי המילוט, כשהוא מציין לעצמו בפנקסו נקודות חשובות הדורשות תשומת לב מיוחדת. כאשר סיים לוודא את כל הפרטים הנוגעים לחלק שמחוץ לאולם, נכנס אל האולם פנימה והביט סביבו, מבקש להתרשם מהמראה הכללי. מיד הושטו אצבעותיו לוילונות החדשים. מנהל הישיבה היה בטוח כי הוא עומד לקבל ציון לשבח על הטעם הטוב בבחירת הוילונות, אולם למרבה פליאתו, מצא כי מנהל הטקסים אינו מרוצה.
היכן קנית וילונות אלו? שאל בנוקשות. המנהל מיהר לנקוב בשם המפעל, כשהוא מציין כי מדובר בוילונות היקרים ביותר.
הלה לא התרגש כלל למשמע הסכום שהושקע בוילונות, והמשיך בנוקשות: כלום אמרת למנהלי המפעל כי וילונות אלו מיועדים להתלות באולם שבו ינאם נשיא ארצות הברית? לא, לא אמרתי, גמגם המנהל, כשהוא חושב על המחיר היקר שיעלו לו וילונות חדשים ויקרים יותר. מנהל הטקסים המשיך: לאולם שבו מדבר הנשיא אין צורך בוילונות יקרים, המושכים את העין. ההיפך הוא הנכון, וילונות פשוטים הם אלו שיתאימו ביותר למטרה זו. כשהנשיא מדבר, צריך שעיני הקהל יהיו מופנות אך ורק אליו, שלא יהיה שום דבר שעלול להסיח את דעת הקהל מדברי הנשיא. וילונות מושכים משבשים את הריכוז. לעומת זאת, וילונות פשוטים משמשים את המטרה, וכך נשארת תשומת הלב ממוקדת בנשיא.
* * *
עיקר תפקידנו ללמוד את תורת ה'. לכן, עלינו להימנע מלעסוק בדברים המושכים תשומת לב ומפריעים לריכוז.