כבר כשנולד ניבאו הוריו את מסלול חייו וקראו לו "חיים". ואכן, חיים אהב את החיים, נהנה מכל מה שהרעיפו עליו, וכמובן, הרעיפו עליו את הטוב ביותר. עריסתו הייתה מעץ מלא, נוחה ורחבה, ורגליה מונחות על שטיח מהודר. מצעי המיטה היו עשויים סטן רך ומלטף, והצעצועים יובאו מחו"ל.

תמיד היה לבוש בבגדים היפים ביותר, אוכל את המאכלים הטובים ביותר, משחק בצעצועים החדשים ביותר, נוסע לטיולים המרתקים ביותר. נהנה מכל רגע של חיים.

חלומות היו לו למכביר: מה יעשה כשיגדל, כיצד ינצל את החיים כדי ליהנות מכל רגע אפשרי. הוא ידע שכדי ליהנות עליו לעבוד, ואפילו קשה, אבל הוא היה מוכן לכל מחיר, כדי שיוכל ליהנות מהחיים.

בבית הספר השקיע בלימודים את כל כוחו ומרצו, כדי שבבוא הזמן יוכל ללמוד לימודים גבוהים במקום הטוב ביותר. ואכן, ימים של עמל הולידו הצלחות.

שנות הלימודים חלפו, ועימן גם שנות ההתמחות והניסיון. פניו מועדות אל החיים, לעמוד ברשות עצמו מבחינה כלכלית, ולהתחיל להגשים את מלוא שאיפותיו.

מצא משרה טובה ורווחית, וכמו תמיד השקיע בה את כל הנשמה כדי להצליח ולחיות טוב יותר. ימים ולילות השקיע בעבודתו ובהרחבת מעגל הזקוקים לשירותו. שמו יצא בעולם כמומחה הטוב ביותר בתחומו. חשבונות הבנק שלו תפחו לממדים מעוררי קנאה. ובכל זאת הוא לא חשב לרגע לנוח מעמלו. מטרה עמדה מול עיניו: לצבור כמה שיותר ממון כדי שיוכל ליהנות כמה שיותר.

חלפו שנים של עבודה ועמל, עד שהגיע היום וחיים יצא לפנסיה, עייף ומותש משנות עבודתו הפורייה. סוף סוף הגיע הזמן להתחיל ליהנות באמת. כסף לא חסר, הזמן מצוי בשפע, והחיים מזמינים אותו למצותם עד תום.

הוא שיפץ את ביתו והפכו לארמון, יצא לטיולים ברחבי העולם, בילה שעות בחברת ידידיו ובני משפחתו, ונהנה מכל רגע.

בסוף החיים של חיים הסתיימו

* * *

הקדשת החיים להאדרת הרכוש ולהעצמת ההנאה המופקת מהם, חולפת כלעומת שבאה.