באפריקה, במקומות שבהם מסתובבים הילידים והקופים כמעט בצוותא, ידועות שיטות שונות ללכידת בעלי חיים. קיימים פיתיונות בדמות בדים צבעוניים המסתירים תחתיהם בור עמוק, וקיימת שיטת פוחלצי חיות שבצדי השבילים. החיות מתפתות להתקרב אליהם, ואז נופלת עליהם רשת מראש עץ. כל פיתיון מותאם לאורח החיים של בעל החיים שמבקשים ללוכדו. בהתאם לרמת משכלו של בעל החיים, הופך הפיתיון למתוחכם יותר.

במשך שנות שהותם של הילידים בחיק הטבע, נודע להם כי הקוף נמשך לריחות של מאכלים מתובלים בתבלין חזק המצוי באזור. הקוף נמשך אחר ריחו המגרה של התבלין ומוכן לעשות כל מאמץ כדי לזכות לאכול ממנו. תאווה זו של הקוף עומדת לו לרועץ ומשמשת כפיתיון ללכידתו.

הילידים לוקחים אגוז קוקוס בעל קליפה עבה וקשיחה במיוחד, מחוררים בה חור לא גדול, כך שהקוף יוכל להכניס את ידו פנימה כשהיא פשוטה. מרוקנים את החלב שבאגוז, ומכניסים במקומו מנת אורז מתובלת היטב באותו תבלין ריחני שריחו נודף למרחקים. את האגוז עצמו קושרים אל אחד העצים וממתינים לציד.

הם אינם צריכים להמתין זמן רב. הקוף הקרוב ביותר לזירת האירוע, מריח את הריח האהוב עליו, והוא פונה לאגוז.

בתחילה מנסה הקוף לנתק את האגוז מהעץ ולהובילו למקום מבטחים, הרחק מעיני מקנאים למיניהם. אולם החבל המהודק היטב מונע ממנו לעשות זאת. הוא מתייאש ממאמציו לנתק את החבל, ומחליט לאכול את הסעודה בחיק הטבע. בודק את האגוז מכל צדדיו ומגלה את החור שמתוכו מציצים אליו גרגירי האורז הריחניים. הוא מושיט את ידו, מכניסה פנימה אל תוך האגוז וחופן את האורז בידו הקמוצה לאגרוף. לאחר מכן מנסה להוציאה החוצה, אך ללא הצלחה. החור מותאם ליד פשוטה ולא ליד קפוצה.

הקוף מושך את ידו בכוח, הכאב צורב, אך עקשנותו גדולה. הוא מנסה להסתייע בידיו, ברגליו ובשיניו, אך לשווא. ידו המלאה באורז ריחני ממאנת לצאת.

ידו נפצעת, דם זב ממנה לתוך האורז המתובל, אך הקוף בשלו, מתעקש להוציא את היד כשהיא מלאה, ממאן לוותר.

מרחוק מתקרבים הילידים שהניחו את המלכודת, וכלוב בידם. הקוף רואה אותם היטב, הוא יודע לשם מה הם באים, אך הוא ממשיך להתעקש.

האנשים מתקרבים אל הקוף תופסים בידו. הוא משתולל ובועט, אך את האגוז הוא מסרב להניח. הילידים מוציאים סכין, חותכים את החבל שאליו מחובר האגוז, לוכדים את הקוף ומכניסים אותו יחד עם האגוז אל הכלוב. משם יועבר אחר כבוד לגן החיות, נטול חירות ונטול חופש, אבל העיקר - האורז.

*           *           *

מעולם לא הרווחנו מעקשנות טיפשית. ובכל זאת, אנחנו ממשיכים לעמוד על עקרונות לא לנו.