אדם יצא לטיול בג'ונגל, הוא הסתובב בין העצים הגדולים, נהנה מהחיות הקטנות שמקפצות בין העצים, עקב אחר ציפורים נדירות שקיננו בצמרות העצים, והתענג על סימפונית צלילי היער.

פתאום הוא פוגש קוף, ככה עומד לידו בגודל טבעי ובוחן אותו בעיניים סקרניות. האיש פונה בנימוס אל הקוף, מברך אותו לשלום ומתעניין בשלומו. הקוף מתגלה כידידותי והוא מציע לאיש להתלוות אליו לסיור ביער.

"אתה יודע", פונה האיש אל הקוף, "יכול להיות שאנחנו קצת קרובי משפחה". הקוף מתעניין, והאיש ממשיך, "יש אצלנו אחד שאומר שבני האדם נולדו מהקופים, לפני הרבה שנים. יש הרבה אנשים שמאמינים לו, אז אולי אנחנו בכלל בני דודים".

הקוף מתלהב מבן הדוד החדש שלו והוא מראה לו בחדווה את כל פינות החמד ביער, מוביל אותו ממקום למקום ועורך לו טיול מודרך.

תוך כדי הטיול הם מבחינים באריה רעב שמתקרב לכיוונם. האיש קופא תחתיו בתדהמה, רגליו נטועות למקומן בחרדה. אבל הקוף לא מאבד עשתונות, הוא גורר אותו אחריו ועוזר לו לטפס בזריזות על עץ קרוב, שם למעלה הם בטוחים מפני האריה.

האריה שראה אותם מטפסים, לא מרים ידיים, "אני לא זז מכאן עד שאחד מכם יורד" הוא מכריז, "את השני אני משחרר ללא פגע".

האיש מביט אל הקוף בחרדה, בכל זאת זה המגרש שלו. אבל הקוף ממהר להרגיע אותו, "אצלנו לא נוטשים חברים, אל תדאג, אתה כאן אתי, האריה לא יפגע בנו".

כך הם ישובים על העץ במשך כמה שעות, עצמותיו של האיש כואבות, הוא לא רגיל לשבת על ענפים קשים, הוא מרגיש עייף ורוצה רק לתפוס תנומה קלה. הוא מציע לקוף שכל אחד יתפוס תנומה קלה למשך שעה, בתורנות, כך כשהאחד ישן השני שומר, וחוזר חלילה. הקוף הסכים והאיש עצם את עיניו לשעה קלה.

כעבור שעה הגיע תורו של הקוף ששקע בשינה עמוקה. הקוף ישן והאיש שמר עליו. תוך כדי שמירה על הקוף, באו לאיש כל מיני רעיונות לראש. כל גופו כאב והוא רצה לחזור אל ביתו. מחשבות זדוניות החלו מתגנבות לראשו: 'אם אפיל את הקוף הישן למטה - האריה יאכל אותו, וכפי שהבטיח - הוא יסתפק בו ויתן לי ללכת לחופשי! אני כבר רוצה ללכת הביתה ולישון במיטתי!'

הוא החליט לבצע את תוכניתו, ודחף את הקוף הישן למטה. אבל הקוף, שרגיל לחיות על העצים בזריזות ובגמישות, התעורר מיד, נאחז בענף תחתון והתייצב עליו. הוא שתק ולא אמר מילה, רק חזר וטיפס למעלה, והמשיך לישון על אותו ענף ממנו נדחף.

האיש הרגיש נבזי, הוא חש בוגד, היה לו ממש לא נעים בחברתו של הקוף, אבל הקוף לא אמר מילה.

לאחר כמה שעות שקע האריה בשינה עמוקה. הקוף אחז בידו של האיש הוריד אותו מהעץ בשקט, והראה לו את הדרך החוצה מהיער.

לפני שנפרדו אמר הקוף לאיש: "תעשה לי טובה בבקשה.. אל תמשיך להסתובב ולהפיץ את השמועה שאנחנו קרובי משפחה, בסדר? זה מעליב. לא יתכן שאנחנו קרובי משפחה מישהו משלנו, לא היה עושה את מה שאתה עשית..."

* * *

מידות טובות ומתוקנות, התנהגות ישרה והוגנת, דרך ארץ והארת פנים לזולת אלו יקנו לנו את התואר "בן אדם".