ביציאת הנשמה מן הגוף עוברת היא לעולם אחר, עולם הנשמות. בעולם זה מצויים גן עדן - לזכאים, וגיהנום - לחייבים.

המושג 'עולם הבא' אינו מקביל למושג גן עדן. הכוונה היא לעולם שיתגלה לעין-כל לאחר העולם הזה שאנו חיים בו. העולם הזה יסתיים, ואילו העולם החדש, העולם הבא, יהיה עולם נצחי. הזוכים, יקומו לתחייה, יחיו לעד וייהנו מזיו השכינה. תהיה זו הנאה רוחנית עילאית, שאין להשוותה כלל להנאות הקיימות בעולם הזה.

מבחינת תוכן החיים הרוחני, קיים מכנה משותף בין גן עדן, שכאמור, הינו עולם הנשמות, לעולם הבא. ההבדלים מתבטאים בזמן החיים ובצורתם. בעולם הבא תחיה הנשמה בתוך גוף חדש, והחיים יימשכו לעד, מה שאין כן בגן עדן, בו חיה הנשמה ללא גוף.

מחשבה מעמיקה חייבת להביא את האדם להכרה ברורה, שקיים המשך לחיי האדם לאחר המיתה. כלום הגיוני לומר, שבורא המסוגל לברוא עולם ומלואו, יצר את האדם רק למען חייו בעולם הזה? שום בר דעת לא יוכל להאמין, שהבורא, האוהב את בריותיו וחפץ באושרם, בראם למען חיי סבל. הרי אין אדם בעולמנו, שניתן לומר עליו שכל ימי חייו עברו עליו בנעימים, ללא סבל וצרות. חלק מבני האדם חשים על בשרם את מוראותיהן של מלחמות קשות, אחרים חיים במצוקה כלכלית קשה. גם אלו שהחיים מאירים להם פנים מבחינה כלכלית, סובלים מבחינה אישית, בריאותית או משפחתית, לפחות במקצת מימי חייהם. אפילו האנשים המאושרים ביותר, עמלים מרצונם יומם ולילה כדי להגדיל את רכושם. האמנם ניתן לקרוא לחייהם - חיים מלאי אושר?

ה' הכל יכול, בוודאי לא ברא בני אדם רק למען חיים אלו. אין ספק כי אכן, חיי עונג ואושר מוכנים ומזומנים לאדם, אך לא בעולם הזה, אלא אחריו, בעולם הבא, עולם הנשמות.

ההכרה, שהחיים בעולמנו הם מעט מזעיר מחיי האדם בכלל, מסייעת לאדם להתגבר על אבני נגף וחתחתים, שהוא נתקל בהם לא אחת בחייו. היא מסייעת לו לצלוח קשיים ולהתמודד עם בעיות בקלות יחסית. ידיעה זו נוסכת בו תקוה לעתיד טוב יותר, ומסירה ממנו אכזבה ויאוש. אדם היודע, שעיקר חייו עדיין לפניו, והקשיים והסבל שהיו מנת חלקו עד עתה הינם ארעיים ובני חלוף - אינו מצטער ביותר לנוכח המאורעות שאירעו לו. הוא מדמה את עצמו לאדם העובר ניתוח. ביודעו כי הסבל הינו ארעי, ולאחריו יבואו הפורקן והמזור, החיים הטובים והאושר.

את חייו של המאמין מאירה קרן אור ייחודית. יודע הוא בוודאות שהעתיד טומן בחובו ברכה ונחמה. הקשיים הינם בני חלוף, ולפיכך בלבו תמיד מפעמת התקווה. היא נוסכת בו רוח חיים, ומעניקה לו חוסן פנימי ותעצומות נפש. המאמין יודע, ששנות חיים אלו מהוות מנוף רב עוצמה לחיי הנצח העתידיים. לאורה של אמת ברורה זו הוא חי את חייו בשלווה ובביטחון מלא בבורא העולם ומנהיגו.