ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
מאמרים בנושא
שבע יפול צדיק וקם- תובנות מפרשת בא
משה שינפלד
לשחות נגד הזרם
אהרן לוי
צופן הגאולה
אהרן לוי
עקרון המסע- תובנות מפרשת בא
משה שינפלד
אורלוגין ההתחדשות
יהודה רובן
מאמרים נוספים
שאלות דומות
ומושב בני ישראל בארץ מצרים
נח גוטמן
השפעת הסביבה השפעת הסביבה
פרשת בא ערכים
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
אם בעבר נהגו לומר - אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה. הרי שבימינו נאמר - אמור לי באלו תוכניות אתה צופה ואומר לך מי אתה. אמור לי באלו אתרים אתה "גולש" ואומר לך מי אתה.

לעיתים קרובות במהלך הרצאה או בקבוצת דיון המתנהלת לאחריה אני נשאל שאלות על אורח החיים החרדי ועל חינוכו המתבדל. "למה אתם נועלים את עצמכם בגטאות?". או "זו לא חכמה גדולה לסגור לילדים את העיניים!" "אתם כל כך לא סומכים על החינוך שלכם?". "יש פרסומות לא צנועות על שלטי חוצות? שלא יסתכלו!!!"

שאלות נפוצות אלו מלמדות כי השואל אינו מודע להשפעתה העצומה של הסביבה על התפתחותו הרוחנית של האדם, צעיר כמבוגר. הזהירות  וההקפדה על סביבת התפתחותו של האדם נובעת משתי סיבות. האחת – מתוך חשיבותו הרבה של היעד הרוחני אליו אנו חותרים, והשניה – הכרתנו את עוצמת הסביבה. היעד אליו נדרש היהודי להגיע, אינו יעד זמני, הוא נצחי. ככל שהיעד, אליו שואף האדם להגיע, חשוב בעיניו כך תתעצם זהירותו מן המונעים אותו ממנו.

הכרת האדם את עוצמת הסביבה וידיעתו כי סביבת חיינו מעצבת את רצונותינו ומאווינו, תגרום לו לבחור את סביבת חייו בקפידה. ובאשר לטענה כי: "זו לא חכמה גדולה לסגור לילדים את העניים", אומר – נכון, אמת הדבר, זו אכן "לא חכמה גדולה" אך אין אנו מחפשים "חכמות" אנו מחפשים את ההצלחה, הלא היא ההגעה אל היעד.

גם  הרמב"ם הידוע בלשונו הממוצעת, בעת שעסק בהשפעתה של הסביבה יצא מגדרו כדי להזהירנו ממנה וזה לשונו:"דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך... אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה, ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים, ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו זמנינו, או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני החולי, ישב לבדו יחידי, כענין שנאמר: ישב בדד וידום, ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה, אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע, יצא למערות ולחוחים ולמדברות, ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים...".

מהי סביבה?

בפרשת בא מצוה הבורא את בני ישראל במצות הקרבת קרבן הפסח. במצוה זו ניתן להבחין כי מעבר להוראות העוסקות בסדר ההקרבה, מצוה התורה גם על צורת האכילה. "וככה תאכלו אותו מתניכם חגורים, נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם, ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא לה'... בבית אחד יאכל, לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה, ועצם לא תשברו בו".

הסיבה שיש לאכול את קרבן פסח בדרך זו, ברורה היא. בני ישראל נצבים בפני גאולתם וכדי שלא להשתהות במצרים, אף לא רגע אחד שלא לצורך, מורה להם משה לאכול את הקרבן "על המזוודות". הסיבה מדוע יש לנהוג כך באכילת הקרבן גם לדורות הבאים מובנת אף היא. כדי להזכיר לבני ישראל את גודל הנס שנעשה לאבותיהם. אך מדוע ציוה הבורא את בני ישראל "ועצם לא תשברו בו"? מדוע מצווה התורה שלא לשבור עצם בעת אכילת הקרבן? מה שלא נאסר באכילת קרבנות אחרים?

תשובה לשאלה זו מופיעה בספר ה"חינוך" לרבי אהרן הלוי זצ"ל. לדבריו, אכילת קרבן הפסח נועדה להזכיר לבני ישראל, כי בהם בחר הקב"ה מכל העמים. שבירת עצמות, אכילת עניים היא, "שאין כבוד לבני מלכים ויועצי ארץ לגרר העצמות ולשברם ככלבים". זכרון יציאת מצרים נועד להשריש בליבנו, ולא רק בדעתנו, כי בני מלכים אנו, ועל כן חשיבות רבה נודעת לפעולות הנעשות בעת זו. כוחן של פעולות פשוטות אלו, רב הוא מאוד והן משפיעות על הרגשת הלב בדיוק כפי שהסביבה משפיעה על תודעתנו.

סביבה תלת מימדית

עיצובה של תודעתנו מתבצעת על ידי גורמים  חיצוניים – הסביבה. המונח – סביבה, אינו מסתכם בהגדרה הפשטנית. היהדות מעניקה למושג – סביבה, פרשנות רחבה יותר. הסביבה היא כל דבר אשר אינו מצוי בתוכינו. כל מקור מידע חיצוני בשם סביבה ייקרא.

הסביבה פירושה – פעולות, ספרים וסופרים. כשם שפעולות האדם משפיעות על הרגשתו ותודעתו, כך ישפיעו על תודעתנו הספרים והסופרים אליהם אנו נחשפים. ואכן, כשחפצו חכמינו להסביר מדוע לא עמדה לו תורתו לאלישע בן אבויה, רבו של רבי מאיר, קבעו כי: "בשעה שהיה עומד מבית המדרש, הרבה ספרי מינין נושרין מחיקו".

אמור מעתה, פעולותיו של האדם, הספרים אותם הוא קורא, והמורים אליהם הוא נחשף, יעצבו את תודעתו, עד שיקשה עליו להתנגד להם ולמסרים אותם הם מוסרים. זהו מקור הזהירות מהיחשפות לפעולות, ספרים וסופרים שיעדם הרוחני שונה מיעדיה של היהדות.

הסביבה החדשה

כיום המדיה האלקטרונית היא הסביבה המרכזית של האדם, ממנה הוא נפרד עם שחר ואליה הוא שב לעת ערב. אם בעבר נהגו לומר: אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה.  הרי שבימינו נאמר: אמור לי באלו תוכניות אתה צופה, ואומר לך מי אתה. אמור לי באלו אתרים אתה "גולש", ואומר לך מי אתה.

כיום השתנתה סביבתו של האדם שינוי עצום. האדם המערבי חשוף יותר לסביבת הסופרים והספרים מאשר לסביבה האנושית הקלאסית. המדיה האלקטרונית שינתה את פני הסביבה, מקורות המידע המודרניים, החליפו את הספרים לטובת מרקעי הטלויזיה והאינטרנט, ואת הסופרים לטובת אלילי התקשורת, המדע, הזמר והספורט. השפעתם של אלו על עיצוב תודעתו של הילד ואף של האדם הבוגר, רבה לאין שיעור מאשר בעבר. המקורות העכשוויים הינם גם מעבירי מידע וגם חזותיים

אם אמצעים אלו יסייעו ליהודי להגיע אל יעדיו הרוחניים, אין אמצעים טובים מהם. אך אם יעדיהם של "מורי הדרך" העכשוויים שונים מיעדיה של תורת ישראל, אין אמצעים מסוכנים מהם לנפש. כשאנו מושיבים את ילדינו מול ספרים וסופרים אלו אנו קובעים במסמרות את עתידם, עד שכמעט ובלתי אפשרי יהיה לשנותו בעתיד.

נס יציאת מצרים

כשחיפשו חז"ל את הסיבה מדוע זכו בני ישראל לצאת ממצרים אמרו: "בזכות שלא שנו את שמותם ולא שינו את לשונם". האמנם? וכי מה בין שינוי השם או הלבוש לבין הזכות לצאת ממצרים? חז"ל שהכירו בהשפעתה העצומה של הסביבה, העלו על נס את חוסר השתלבותם של בני ישראל בתרבות המצרית. הם ראו בכך מסירות נפש.

מסירות נפש זו לעמוד כצור איתן, מול נחשולי הסביבה, היא שזיכתה את בני ישראל לצאת ממצרים. היא שזיכתה את עם ישראל לקבל את תורת השם. היא ששימרה את העם היהודי ככזה, על אף נדודיו הארוכים בארצות העמים ובתרבויותיהם השונות.

הכרתו של קברניט הספינה בעוצמתו של הים ובמגבלותיה של ספינתו, מעידה על בגרות ולא על פחדנות או חולשה. הכרה זו הינה תנאי הכרחי לחציית האוקיינוס. ההכרה בהשפעתה העצומה של הסביבה והזהירות ממנה, מעידה על חוסן ולא על חולשה.



שלח לחבר
נתקבלו 4 תגובות
פתיחת כל התגובות
🗨
  הוסף תגובה
תודה רבה לרב אהרן לוי. הכתיבה שלך ודרך ההתבוננות עוזרות לי מאוד. ממש מרתק.


חזק! ישכויח

יישר כח דברי הגות עמוקים !!

נושאים ראשיים
העצמה אישית
  • בריאות ותזונה
  • תהילים
  • תוכניות רדיו
  • פעילות ערכים
  • מושגים ביהדות
  • מוזיקה יהודית
  • יהדות וחברה
  • זהות יהודית
  • הטיפ היומי
  • מיסטיקה וקבלה
  • מדע ויהדות
  • זוגיות
  • תפילה
  • פלאי גוף האדם
  • סיפור לשבת
  • פיתוח האישיות
  • פרקי אבות
  • טעמי המצוות
  • בין ישראל לעמים
  • שבת
  • פרשת השבוע
  • אמונה ובטחון
  • חינוך ילדים
  • חגים ומועדים
  • השקפה ואמונה
  • תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  בריאות ותזונה |  העצמה אישית |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: