|
|
|
פרשת בא
המכות מוסיפות לבוא על מצרַים. הפעם מכה ה´ במכת אַרבֶּה, ובחוֹשך על כל הארץ.
לקראת המכה הקשה מכולן - מכת בכוֹרוֹת, מצווה ה´ את ישראל לשחוט שֶׂה בי"ד בניסן, ולסמן בדמו את משקופֵי הבתים (כדי שאפשר יהיה להבדיל בין בתי המצרִים לבתי ישראל). את השֶׂה צולים וצריך לאוכלו. מעשה זה - הנקרא ´אכילת קורבן הפסח´ הוא מִצוָוה לדורות. אליו מצטרפים צוֵוי אכילת מצה ואיסור על החמץ. בחצי הלילה, כשה´ הורג את בְּכוֹרֵי מצרַים, יוצאים בני ישראל ממצרַים, לאחר ששאלו כלים ובגדים מהמצרִים.
בסוף הפרשה מוזכרות מצווֹת הקשורות לדיני קורבן הפסח, הקדשת הבְּכוֹרים והחובה לסַפֵּר לדורות על יציאת מצרַים – והרי זה מה שאנו עושים בכל שנה ושנה בליל הסדר!
שבת שלום ומבורך !
|
שאלות ותשובות
ומושב בני ישראל בארץ מצרים
|
בתורה כתוב שבני ישראל היו במצרים ארבע מאות ושלושים שנה. חז"ל מבארים שהם היו רק מאתים ועשר שנה, ויתר הזמן נמנה מלידתו של יצחק. זה כל פעם מפריע לי, איך זה נכנס בפסוקים?
|
|
|
|
|
|