במוצאי יום טוב ראשון של פסח, החלה הספירה הגדולה - הספירה קדימה:

"וספרתם לכם ממחרת השבת... עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום" (ויקרא כ"ג, ט"ו-ט"ז). בתקופה שממוצאי יום ראשון של פסח ועד ערב לפני חג השבועות מקיימים מצווה זו של ספירת העומר. כל אדם מישראל מברך ברכה אחר תפילת ערבית על ספירה זו, ואומר בפיו את המספר הסידורי של אותו יום.

משמעותה של ספירה זו - נקיטת עמדה ברורה כלפי המושג חירות וכלפי משמעותה העמוקה של העצמאות של עמנו.

בני ישראל יצאו ממצרים בפסח. לאחר מאות שנות סבל, שעבוד וגלות, נשמו מלוא ריאותיהם חירות. אולם מיד, למחרת יום הגאולה, בעוד שכרון החופש מסחרר, מודיעים להם: לאט לכם! המטרה עדיין לא הושגה! טרם הגעתם אל המנוחה ואל הנחלה. החופש שהושג, אינו סוף הדרך, כי אם תחילתה.

עתה, אתם בדרך להר סיני. שם תקבלו עליכם את עול החוקה האלוקית, שם תזכו לחירות הרוחנית.

הספירה באה להחדיר רעיון זה אל התודעה. מטרתה, להגן על העם מפני העייפות המכרסמת בלב כל עם המדמה, שבחירותו מעול זרים השיג את מטרתו העליונה. הספירה הינה ריענון של שאיפת הגאולים, לבל יסתפקו במינימום שהושג, כי אם ימשיכו לחלום, ללחום ולהאבק על המקסימום.

כוונתנו למאבק על התפתחותו הרוחנית של העם, על העלאת איכותו המוסרית. כך יגיע אל האושר הנכסף. על כן, בכוחה של ספירה זו, לקרבם לא רק פיזית, כי אם בעיקר נפשית, אל מעמד מתן התורה. לא רק אז, במדבר, כי אם בכל דור ודור.

בדומה לאסיר, הסופר בכליון עיניים את הימים עד ליום שחרורו, כך ספרו בני דור המדבר את הימים עד ליום בו יזכו לעבוד את האלוקים למרגלות הר סיני. בספירה זו, הפכו את חג הפסח למבשרו של חג השבועות.

ימי הספירה הללו הם ימי הגשר והקשר בין שני חגים אלו. הספירה מאחדת אותם ומלמדת שאין להפריד בין גאולה גשמית, ארצית, לבין גאולה רוחנית. אין הראשונה קיימת בלעדי רעותה. עצם קיומה של הגאולה המדינית נתון בסכנה, באם הגאולים יראו במסגרת החומרית את תכליתה הסופית, את חזות הכול. מהפכות רבות שקעו בעקבות עייפות גיבוריהן, אלו שהאמינו כי הגיעו לסוף הדרך, ואין עוד אל מה לשאוף. יציבותן של מדינות רבות, שזכו ביום מן הימים לעצמאות, התערערה, כאשר התברר שמאבק עקוב מדם על השלטון, נותר מטרתם האחרונה של משחרריו. שום חזון, שום ייעוד לא הונח ביסודו של שחרור זה.

ספירת העומר רואה ביציאת מצרים שלב גרידא. אמנם, שלב חשוב ביותר שבלתי-אפשרי בלעדיו, אך, לעולם לא יתכן להחליפו בסולם עצמו, סולם העליה הרוחנית. השלמות האנושית הגלומה בתורה שניתנה בחג השבועות - היא היא הגאולה השלימה.