|
החורבה החרבה |
|
יהודה רובן
|
|
מאז בנייתו המחודשת של בית הכנסת הפכה החורבה לבית הכנסת הגדול והמפואר ביותר בארץ ישראל ולמרכז היהודי ברובע.
|
|
 |
|
|
שנאת חינם וחורבן הבית |
|
יהודה רובן
|
|
שנאת חינם היתה בעוכריה של עיר הקודש. שריפת מחסני המזון והיריבות התמידית בין קבוצות הלוחמים היוו את תחילת הפורענות שסופה שריפת בית המקדש.
|
|
 |
|
|
המצפים אנו לגאולה? |
|
יהודה רובן
|
|
המצפה לישועה והמייחל לגאולת ישראל, צריכה נפשו לפרוץ את גבולות המציאות העכשווית, ולמצוא את עצמו, בהזיית יום כבחזון לילה, טובל במתק הגאולה ונישא על ..
|
|
 |
|
|
כי היא בית חיינו |
|
יהודה רובן
|
|
אותו יום זיכרון שבו אירע האסון, הוא היום העצוב ביותר בשנה. יום עינוי לגוף ולנפש, יום יגון הסוחף את הנפש הדוויה ומציף אותה בזכרונות.
|
|
 |
|
|
ימי בין המצרים |
|
יהודה רובן
|
|
בי"ז בתמוז הובקעה חומת ירושלים. חיל האויב כבש את עיר הקודש, הרג ולא חמל, והמשיך לעבר הר הבית, לכיוון חומות בית המקדש.
|
|
 |
|
|
לא בחיל ולא בכוח |
|
יהודה רובן
|
|
אין ערך לחומות בצורות, אין משמעות לצבא חזק ואין קיום לאוצרות מזון גדושים. ברגע שבו הגדיש עם ישראל את סאת חטאיו נגזר עליו חורבן.
|
|
 |
|
|
מרד בר כוכבא |
|
יהודה רובן
|
|
במשך שבע שנים היו הרוגי ביתר מוטלים בביזיון, אולם נעשה נס, וגופותיהם לא הבאישו. רק לאחר שבע שנים, התיר אחד ממלכי רומא לקבור את ההרוגים.
|
|
 |
|
|
לרשימה המלאה
|
הרשם עכשיו!
