הזוהר הקדוש בפרשת בהעלותך שואל שאלה עמוקה.

הקדוש ברוך הוא ברא את העולם, ולאחר מכן התגלה לעם ישראל, כדי לתת להם את התורה הקדושה, שהיא ספר ההוראות והקוד האתי של האנושות כולה.

אם היו שואלים אותנו לפני מתן תורה, איזו תורה עתיד הקב"ה לתת לעם ישראל, היינו אומרים בודאי שספר התורה הוא ספר העוסק בפילוסופיות עמוקות, בדברים עמוקים מאד, שרק יחידי סגולה יכולים להבין.

והנה אנו פותחים את ספר התורה, ואנו מגלים שספר התורה אינו מכיל שום פילוסופיות עמוקות, אלא בעיקר מספר את סיפורו של המין האנושי ושל עם ישראל, בתוספת המצוות שציווה הקדוש ברוך הוא אותנו.

האם זו היא התורה הקדושה?

האם בשביל זה נברא העולם?

האתון מדברת דברי תורה?

יתירה מזו. פסוקים רבים בתורה הם ציטוטים של כל מיני טיפוסים מפוקפקים, כמו עשיו הרשע, לבן הארמי, ופרעה מלך מצרים. יש בתורה אפילו ציטוטים של האתון של בלעם. האם הציטוטים של האתון של בלעם הם חלק מתורת הנצח, מבשורת הדורות?

כוחה של תורה, בראייה היסטורית

אם אנחנו נתבונן על ההיסטוריה האנושית אנחנו נראה בקלות רבה את כוחה העצום של התורה הקדושה. העובדה היא שכיום רוב מוחלט של האנושות מאמינים בקדושת התנ"ך, והם מקבלים את ערכי התנ"ך, כיסוד הדתות המונותאיסטיות כולם. ואולם עובדה זו אינה עונה עדין על השאלה, מדוע התורה הקדושה כתובה בצורה כל כך פשוטה, שכל ילד בן חמש יכול לפתוח את ספר התורה ולהבין מה כתוב בו.

פשט ורמז

על שאלה זו עונה הזוהר, שאמנם הפשט של התורה נראה כמו ספר סיפורים או מקבץ חוקים רגיל, אל כאשר מתבוננים בכל פסוק ופסוק בדברי התורה, ניתן להגלות בו אינסוף סודות עמוקים ורעיונות נעלים שמסתתרים תחת כל אות ומילה בתורה הקדושה.

ניתן להמחיש עובדה זו בצורה פשוטה.

ארון הספרים היהודי

נתבונן לרגע על ארון הספרים היהודים. ארון זה עמוס לעייפה בעשרות אלפי ספרים עמוקים מאין כמותם, בכל תחום אפשרי. התלמוד ומפרשיו, מפרשי התנ"ך, ספרי הקבלה, ספרי הגות ומחשבה, ספרי הלכה, ועוד ועוד. ארון הספרים הזה מהוה את האוצר הגדול של חוכמה אינסופית.

והנה, נתבונן נא, מאין שאבו כל אותם גאונים וחכמים את כל חכמתם העצומה?

את כל זה שאבו הם מתוך דברי התורה הקדושה. כל התורה שבעל פה בנויה על רמזים שנמצאים בתוך פסוקי התורה.

אם ניקח לדוגמא סיפור מפרשת בראשית, על אברהם אבינו שגומל חסד עם אורחיו. זה נראה לנו כמו סיפור פשוט, אך אם נפתח את ספרי בעלי המוסר, נראה איך הם מצאו בכל פסוק ופסוק תילי תילים של רעיונות עמוקים ומסובכים.

ולכן, מי שלומד את התורה בצורה שטחית, הוא מפסיד את העיקר. זה כמו אדם שקורא קודים בלי לפענח אותם. כדי להבין את התורה צריכים להתבונן ולהעמיק.