|
|
|
השאלה-אור ברכה
25/10/2010
|
שלום כבוד הרב,
ישנו דבר אשר אינו נותן מנוח לדעתי.
אחד מעיקרי האמונה היהודית הנו "הקב"ה אחד הוא", ולידיעתי כולל הוא שני סעיפים:
א. הקב"ה, אין עוד מלבדו
ו- ב. הוא עצמו אין בו חלוקה. (כפי שגם מבואר ב"פתיחת אליהו הנביא": רבון עלמין - דאנת הוא חד ולא בחושבן")
שאלתי היא, הכיצד בספרי יהדות רבים ובפי רבנים רבים - מצויה האמרה "הנשמה הנה חלק אלוק ממעל, בעוד בקב"ה אין חלוקה?
תודה.
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת נח גוטמן
|
אכן היטבת לשאול, שאלה חשובה ויסודית.
צריכים לדעת כלל גדול בתורה כולה ובענייני קבלה בפרט. בכל פעם שמדברים על "אלוקות" וכדומה, חלילה וחס להעלות על הדעת שהדברים כפשוטם. מי שחושב כך עלול להיות כמעט אפיקורוס בשוגג, והוא רחום יכפר עוון. כל הביטויים מהסוג הזה הם כינויים מושאלים, לדברים שנבראו על ידי הקדוש ברוך הוא, אבל רצונו יתברך היה שאותם דברים יהיו יותר קרובים אליו ויותר דומים לו מאשר ברואים אחרים.זה נכון גם ביחס לספירות. כמעט כל ספר קבלה מתחיל עם הזהרה חמורה שלא להגשים את הדברים. זו אחת הסכנות הגדולות בהפצת מושגים קבליים עמוקים לכל דכפין.לא לכל אחד יש את ההבנה לשאול את השאלות הללו.
בברכה, נח.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
