|
|
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
התפילה הינה השתקפות של אמונת הלב. רק מי שמאמין שה' לבדו פועל הכל, ואין לאדם כוח עצמי מלבד מה שנסך בו הבורא, מסוגל להתפלל תפילה אמיתית מעומק לבו.
בהתייצבותו של האדם לפני הבורא בתפילה, כאשר הוא מבטא את תחנוניו לפניו, טמונה בלבו ההכרה שהבורא יכול להביא למילוי כל משאלות לבו. הוא חי את האמונה שקיימת השגחה על חולה שיתרפא, על גשמים שירדו או על העם שיגאל מצרותיו, הריהו מכיר בעובדה שכתוצאה מתפילתו עשוי לחול שינוי לטובה. אלמלא אמונה זו היה האדם נכנע לגורלו, ולא היה מקום לקיומה של התפילה לשיפור מצבו. כאשר האדם נענה בתפילתו, הרי זו הוכחה ברורה שיש מי שמאזין לתפילתו.
לא אחת ניצבים אנו מול העובדה שלא כל תפילותינו נענות. עינינו רואות שלעתים תפילות מסויימות מושבות לכאורה ריקם. אפילו משה רבנו, אדון הנביאים, שהיה מקורב מאד לה', העתיר תקט"ו (515) תפילות כדי שיזכה להכנס לארץ ולא נענה.
המפרשים ביארו שסיבות שונות עלולות לגרום לכך שהתפילות לא תתקבלנה. יש תפילות שאינן נענות בשל חטאים מסויימים של המתפלל לעתים, להיפך, דווקא לטובת האדם מוצא הקב"ה לנכון שלא להענות לתחנוניו, ויש לו סיבות נוספות. אולם יש לדעת כי הסיבה העיקריות לאי מילוי בקשת המתפלל היא התפילה עצמה, כאשר היא פגומה ואינה ראויה להתקבל. נאמר בפסוק: "קרוב ה' לכל קוראיו – לכל אשר יקראוהו באמת", (תהילים קמ"ה, י"ח) לאמור: התפילה חייבת להיות אמיתית, ורק אז יש לה סיכוי להתקבל.
מהי קריאה אמיתית לה'? זוהי תפילה הנובעת ממעמקי ההכרה של האדם המתפלל, שרק באמצעות התפילה ניתן להוושע. כאשר נלווית לתפילה ההכרה העמוקה שכל האמצעים המצויים בידי האדם הינם אין ואפס ללא עזרת הקב"ה, והאדם מתייצב לפני בוראו כעני בפתח, קריאתו זו היא קריאה אמיתית.
התפילה היא היישום המעשי של האמונה. אדם המכיר בכך שהקב"ה לבדו עשה, עושה ויעשה את כל המעשים, ורק הוא בעל הכוחות כולם, מבין שאם הוא רוצה לבקש דבר מה, אין באפשרותו לסמוך על כוחו העצמי ועל עוצם ידו. הכתובת היחידה לבקשות הוא הקב"ה.
בשעה שאדם פונה מעומק לבו בתפילה אמיתית לה', מובטח לו שה' מאזין לתפילתו ומתקרב אליו. קרבה זו מביאה לעזרה ולישועה ממרומים, והמתפלל חש בלבו ורואה בעיניו שתפילתו אמנם התקבלה אצל שוכן מרומים.
|
|
|
|
|
|
נתקבלו 2 תגובות
פתיחת כל התגובות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
