האם קיימת ביהדות התייחסות לגשמי הברכה שפקדו השנה את הארץ? מהו המושג "גשמי ברכה"?

על עניין הגשמים ניתן להתבונן לפי מקורות היהדות מכמה היבטים. נסביר אחדים מהם: א. הגשם מסמל את השפע השמיימי המורעף ממרומים באופן תמידי. קצב החיים היומיומי, שבזמננו הוא מהיר מאוד, משכיח מאנשים רבים את העובדה, שחסד ורחמים מוענקים להם בכל עת ובל שעה ע"י ה'. כל נשימה ונשימה שאדם נושם מקורה בחסד ה'. כל אפשרות לצעוד צעד או להניד עפעף הינה הענקה של הבורא. לדאבון לב, החיים זורמים במהירות, והאדם שוכח כל זאת. הגשם מסוגל לעורר רגשות של הכרת טובה בלבבות. רבים, רבים למרות ששגרת חייהם אינה עמוסה בלימוד התורה ובקיום מצוותיה, חשים גם הם בתחום זה את הברכה המגיעה ממרומים. גם הם נושאים עיניהם למרום ומייחלים לגשם. אמנם תושבי העיר רחוקים מעט מתחושה זו, אולם כל אלו הקשורים לשדות וליבולים, חשים הכרת הטוב לנוכח מתנת שמים זו. חז"ל מדגישים את חשיבותו הערכית של "יום גשמים" ואת הברכה הטמונה בו. הדברים מקבלים משמעות כללית לנוכח העובדה שהגשם מסמל, כאמור, את השפע גם בתחומים נוספים. ב. המדע המתקדם והטכנולוגיה הדוהרת קדימה עלולים להקנות תחושה שהכל, או כמעט הכל, נמצא בהישג ידו של האדם. הוא מסוגל לשדד מערכות טבע ולשנות סדרי בראשית. בעיני רבים הפך הטבע להיות כלי שרת בידו של האדם, העושה בו כרצונו. הגשמים סותרים תזה זו ומראים שתחושה זו של האדם היא בלתי ראציונלית. חז"ל אומרים ש"מפתח של גשמים" נתון אך ורק בידו של ה', בורא העולם. לא זו בלבד שאין כמעט אפשרות לפעול בתחום זה, אלא שגם התצפיות המדעיות והתחזיות הינן קצרות טווח ביותר. אין כל אפשרות להמטיר גשם באיזורים שחונים, ויתרה מכך – אין אפשרות לצפות מראש מה יהיה מזג האוויר, אלא אם כן תופעה מסויימת הקשורה למזג האוויר החלה להתפתח באיזור קרוב. הגשם המלאכותי, שהינו מצומצם בכמותו, הינו למעשה ניצול של עננים שהבורא שלחם. בתחום הגשם, כמעט הכל הוא בלתי צפוי, אלא אם כן כבר נמצאים בתוך ההתרחשויות. עניין ירידת הגשמים יכול לעורר ענווה בלב האדם. כידוע, אחד הגורמים המפריעים לאדם להאמין בבורא הוא מידת הגאווה. אנשים רבים מסרבים להאמין לא מפאת מחשבות מעמיקות, אלא מפאת מחסום נפשי בלבד. הענווה מסוגלת לרפא שבר זה. בעקבות הענווה באה גם הזיקה לרוחניות, ומתגבר הרצון הפנימי למצוא משענת רוחנית שניתן להאמין בה ולבטוח בה. ג. הגשמים מוזכרים לא אחת בתפילה. בתפילה טמונים המפתחות שבעזרתם ניתן להגיע לברכת שמים זו. התפילה מבוססת על האמונה בבורא הכל יכול, המסוגל להעניק טובה וברכה, המאזין ומקשיב לאלו הקוראים אליו באמת ממעמקי ליבם. הן בדברי חז"ל והן בספרים בדורות מאוחרים יותר מסופר על אישים מורמים מעם, שבשנות בצורת דפקו על שערי שמים ותפילותיהם נענו. הכנרת והאקוויפרים בחוף ובהר זקוקים לתפילותינו. ככל שבני העם ירבו בתפילה ויפנו מעומק לבם לאביהם שבשמים, כן תגדל הברכה, וכן יושפע עלינו שפע רב ממרום.