ליאור בן הדר שחר גואל בן ורד מרים שמואל אהרון בן איילה גיא בן רחל אלישע יהודה בן רות עומר בן אילנית תמר בת שלום משה בן תרצה קהלת בן טליה אריאל(אברהם) בן שרה אופיר בת מירה רחמים ישי בן אורית שאול שלום בן רות רז בת דורון מרט בועז בן לודמילה יוסף חיים בן יעל ירדן בת אורית בנימין בן אליזבט תומר בן סילבי יאיר בן מירה גולן בן גבריאלה מוטי בן מזל אורון בן זהבה רוני בן סבטלנה אור בן ז`קלין מתוק יאיר בן מיכל אריאל בן ברכה עדיאל בן מיכל אפיטה בן מירב קארין בת לובה מיה בת מירית אליה בן מרב מתן בן ענת אהרון דב בן רבקה עומר בן טלי אליה בן שמעונה יוחאי שמעון בן מלכה דינה יוסף עמי נס בן מרים  עידו בן אסצר דניל בן אידה משה בן חנה מלכה רז סופר בן רונית נוי בת נורית אלעד בן שלומית חנה תומר וסרשטיין דוד בן דפנה ינון בן רוזלין ורד איתמר אדרי עקיבא ברוך בן מאיה לירון בן שולה ליאור בן הדר שחר גואל בן ורד מרים שמואל אהרון בן איילה גיא בן רחל אלישע יהודה בן רות עומר בן אילנית תמר בת שלום משה בן תרצה קהלת בן טליה אריאל(אברהם) בן שרה אופיר בת מירה רחמים ישי בן אורית שאול שלום בן רות רז בת דורון מרט בועז בן לודמילה יוסף חיים בן יעל ירדן בת אורית בנימין בן אליזבט תומר בן סילבי יאיר בן מירה גולן בן גבריאלה מוטי בן מזל אורון בן זהבה רוני בן סבטלנה אור בן ז`קלין מתוק יאיר בן מיכל אריאל בן ברכה עדיאל בן מיכל אפיטה בן מירב קארין בת לובה מיה בת מירית אליה בן מרב מתן בן ענת אהרון דב בן רבקה עומר בן טלי אליה בן שמעונה יוחאי שמעון בן מלכה דינה יוסף עמי נס בן מרים  עידו בן אסצר דניל בן אידה משה בן חנה מלכה רז סופר בן רונית נוי בת נורית אלעד בן שלומית חנה תומר וסרשטיין דוד בן דפנה ינון בן רוזלין ורד איתמר אדרי עקיבא ברוך בן מאיה לירון בן שולה
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
השפעת החברה על האדם
זאב גרינוולד
בקשת סליחה
זאב גרינוולד
ואהבת לרעך כמוך
ערכים
מטרה מקדשת אמצעים
זאב גרינוולד
בן אדם טוב
ערכים
הרצאות דומות
המדיה ואני, מי מנהל את מי? - ..
צביאלי בן צור
להשתחרר מסטיגמות ולפתוח דף חדש
ישי וליס
מחלוקת בין כלה וחמות
יחיאל מויאל
כיצד מגבירים מוטיבציה כדי להגיע רחוק
משה לנדאו
כוחה של פגיעה| כבוד האדם
איתי שמן
הסוציאליזם
השאלה
מה דעת היהדות על הסוציאליזם?
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת ערכים
בתורה נחקקו חוקים מיוחדים להגנת העובד. ביניהם ניתן למנות את איסור הלנת שכר ואת האיסור להעביד פועל בעבודת פרך ובעבודות בזויות, אם הוא לא נשכר מראש, במיוחד למלאכות אלו. המושג "עבודת פרך" כולל סוגים שונים של עבודות, לרבות עבודות שאין בהן סיפוק מינימלי לעובד.
קיים סוג נוסף של עבודת פרך, במובן הרחב יותר של המושג: עבודה שעושים אותה ללא רצון, אלא רק מפני שלא נעים לסרב לבקשה. לדוגמה, כשהבוס מבקש ממנהל החשבונות שלו לבצע עבורו שליחויות, בודאי הוא מרגיש מבוזה, אולם אין לו ברירה; כמו כן, מזכירה שנאלצת לשטוף את רצפת המשרד, בגלל בקשתו של המעביד, גם אם היא אינה מתנגדת, ברור שזוהי הסכמה כפויה.
גם כאשר הדבר כרוך במאמץ סביר, מותר לבקש טובה כאשר ברור שהלה יעשה זאת ברצון. אולם יש לדעת שלעתים האדם מתפתה לבקש טובות מזולתו מעל לסביר, תוך כדי שהוא מנצל לרעה את העובדה שלשני לא נעים לסרב. בנקודה זו נכנס המבקש לתחום של "עבודת פרך", שעל פי דעת התורה יש להתרחק ממנה.
זאת ועוד, מאז ומעולם היו בעולם אנשים עניים ועשירים. מצוות התורה לא באו למחוק במחי יד את ההבדלים הקיימים בין עני לעשיר ובין החלש לחזק. התורה מכירה בעובדה ש"לא יחדל אביון מקרב הארץ" (דברים ט"ו, י"א); אולם יחד עם זאת, באמצעות מערכת המצוות, הופך פער זה להיות נסבל. התורה שומרת על כך שהחזק לא יהפך לעריץ והעני לא יידרס מתחת למגפי העשירים.
הכסף, על כל צורותיו הוא תמצית כוחם של העשירים. אולם לאמיתו של דבר, הכסף הוא גוף מת, דבר שאינו עושה פירות. רק בשיתוף כח העבודה ניתן להפוך את הכסף לגורם יצרני. רק כאשר ייבנו מהכסף מפעלים שבהם עובדים, בונים ומייצרים, יוכל בעל הממון לממש את עושרו. זהו כוחו של העני, שהעשיר זקוק לעמל כפיו. ללא שיתוף פעולה מצד העני אין לעשיר כל תועלת מכספו הרב. בעל כרחם של כל המעורבים בדבר נוצר מצב של איזון חברתי מסויים. לכן, אם צד אחד ידכא את השני ויפר את האיזון, יוכל הצד שכנגדו לסרב לשתף עמו פעולה. באופן זה, יישמר האיזון ויהיה בכוחו להביא ברכה.
אולם למרות זאת, מצאו העשירים דרך, בה יוכלו להנות מכספם בלי להזדקק לעזרת העניים: הם מלוים בריבית. אמנם לעתים הרווח אינו גדול כמצופה, אך האדם מעדיף להיות בטוח בכספו ו"להסתפק במועט". הוא יכול לשבת בביתו במנוחת נפש ולגלגל את כל הסיכון ואת כל השקעת העמל על הצד שכנגדו. הלה נאלץ גם להסתכן בהשקעה הכספית וגם לתרום לבדו את כל העמל הנדרש, ואילו העשיר נהנה ללא כל סיכון; גם אם ייכשל העסק, הוא לא יפסיד מאומה.
מובן, איפוא, שהריבית מהווה סכנה עיקרית המאיימת על העניים. היא מגדילה את כוחם של העשירים ופוטרת אותם מן הצורך להתחשב בכח העבודה של אלו שלא הצליחו לצבור הון. השכבות החלשות עלולות להוותר בדרך זו ללא אמצעי מגן, והן תהיינה מופקרות לטוב לבם של העשירים.
איסור ריבית הכתוב בתורה מונע קיטוב חברתי, והוא הדבק המאחד את כל חלקיו של העם, הוא יוצר תלות וזיקה בין המעמדות השונים ומציל את העניים מניצול מחפיר.
שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
  • נשים
  • השקפה ואמונה
    משל ונמשל
  • אמונה ובטחון
  • החיים לאחר המוות
  • בין ישראל לעמים
  • תפילה
  • מדע ויהדות
  • מיסטיקה וקבלה
  • זהות יהודית
  • דת ומדינה
  • יהדות וחברה
  • בית המקדש וגאולה
  • בחירה חופשית