דניאל בן אילנה שירת ים בת קרן נועם יוסף בן חנה ענת נהוראי בן אורית משה מכלוף בן מזל טוב אור בן מיכל שון בן אנה אריאל בן שירי שחר שלום בן חנה מזל שרון בת רות שגיא בן נעמית אחיה בן חיה עומר בן אסתר יונתן בן איריס עידו בן אילנה יונתן שמעון בן עליזה בינה נריה בן רבקה ארז בן גיטה אריאל יהודה בן רוית אהרון בן בת שבע שלמה בן מירב אליעד אליהו בן מלכה אופק מאיר בן חנה אלישבע טל בן מיכל ליאור בן נתנאל יובל בן קרן ענבר בת גילה אביאל בן עפרה צדוק אברהם בן רחל בריינה שי בן ורד שחר בן גלית אור שרגא בן ליאת אפרת אוריה בת אילנה אהרון דב בן רבקה עמית בן רחל עידו בן אסתר אלקנה בן מרים רינה עומר בן אורנה שלום בן גליה אפרת שקד בן מירה דור בן שרונה אורציון בן אוסנת דניאל בן טניה חנניה בן צופית דניאל בת רבקה אייל בן דגנית חן חזקיה בן שירלי אליאור וקנין בן חוה דוד בן דינה דוד בן איינעלם דניאל בן אילנה שירת ים בת קרן נועם יוסף בן חנה ענת נהוראי בן אורית משה מכלוף בן מזל טוב אור בן מיכל שון בן אנה אריאל בן שירי שחר שלום בן חנה מזל שרון בת רות שגיא בן נעמית אחיה בן חיה עומר בן אסתר יונתן בן איריס עידו בן אילנה יונתן שמעון בן עליזה בינה נריה בן רבקה ארז בן גיטה אריאל יהודה בן רוית אהרון בן בת שבע שלמה בן מירב אליעד אליהו בן מלכה אופק מאיר בן חנה אלישבע טל בן מיכל ליאור בן נתנאל יובל בן קרן ענבר בת גילה אביאל בן עפרה צדוק אברהם בן רחל בריינה שי בן ורד שחר בן גלית אור שרגא בן ליאת אפרת אוריה בת אילנה אהרון דב בן רבקה עמית בן רחל עידו בן אסתר אלקנה בן מרים רינה עומר בן אורנה שלום בן גליה אפרת שקד בן מירה דור בן שרונה אורציון בן אוסנת דניאל בן טניה חנניה בן צופית דניאל בת רבקה אייל בן דגנית חן חזקיה בן שירלי אליאור וקנין בן חוה דוד בן דינה דוד בן איינעלם
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
השפעת החברה על האדם
זאב גרינוולד
בקשת סליחה
זאב גרינוולד
ואהבת לרעך כמוך
ערכים
מטרה מקדשת אמצעים
זאב גרינוולד
בן אדם טוב
ערכים
הרצאות דומות
המדיה ואני, מי מנהל את מי? - ..
צביאלי בן צור
להשתחרר מסטיגמות ולפתוח דף חדש
ישי וליס
מחלוקת בין כלה וחמות
יחיאל מויאל
כיצד מגבירים מוטיבציה כדי להגיע רחוק
משה לנדאו
כוחה של פגיעה| כבוד האדם
איתי שמן
האמונה באלוקים
השאלה
האם האמונה באלוקים עולה בקנה אחד עם גישה שכלתנית מודרנית?
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת ערכים
לעתים קרובות שומעים אנו מאן דהו המפטיר בקנאה: "לוואי ויכולתי להאמין בתום לב, כמו סבי וסבתי, שחייהם וערכיהם היו בוודאי מאושרים וברורים יותר. אך אני חי בדור הרציונאליזם, ואינני יכול לקבל אמונות תפלות המנוגדות לגישה המדעית".
אין לך אמונה תפלה גדולה מזו. האמונה היהודית, לא זו בלבד שאינה שוללת שכלתנות או פוחדת מהתמודדות עמה, אלא היא אף מחייבת ומצווה על היהודי לדעת.
לכאורה, כיוון חשיבה זה מקהה את התום שבאמונה, שהרי המאמין האמיתי אינו זקוק להוכחות. לפיכך, היודע השכלתני שהשיג "דעת אלוקים" בהגיונו, במה נותר לו להאמין? אך הבחנה זו אינה נכונה, וכל שכן אינה שלימה.
היהדות מציבה שני אתגרים: מצוות האמונה ומצוות הידיעה.
מצוות האמונה: זהו הדיבר הראשון בעשרת הדיברות – "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" (שמות כ', ב'). הרמב"ם מגדיר מצווה זו שתוכנה הוא הציווי אשר ציוונו להאמין באלוקות, כלומר, שנאמין שיש עילה וסיבה לבריאת כל הנמצאים.
מצוות הידיעה כתובה בפסוק: "וידעת היום והשבות את לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת – אין עוד" (דברים ל', ל"ט). אופן קיום מצווה זה הוא בכח הדעת, התבוננות שכלית ותפיסה הגיונית.
השלב הראשון של מצוות ה"דעת" מתבסס על הנחה בסיסית של ההיגיון האנושי, שאליה הגיע אברהם אבינו אשר גדל בילדותו בתוככי תרבות של עובדי אלילים.
הלוגיקה קובעת כי מערכת הרמונית ותכליתית, בעלת מורכבות גבוהה ובעלת ארגון פנימי מושלם, לא תוכל להתהוות ללא גורם מרכיב, מתכנן ומארגן, האחראי להתהוותה.
על ידי התבוננות באיתני הטבע, שהאלילה האנושית דאז, הבחין אברהם במוגבלותו של כל כח טבעי פרטי ובתלותו בכח טבעי אחר, וחוזר חלילה. השמש והירח פועלים ברוטציה קבועה: האש נשלטת על ידי המים, הנספגים אל הענן, הנישא ברוח ועוד ועוד.
אברהם הגיע למסקנה הגיונית: כל הנבראים וכוחות הטבע המוכרים לנו, אינם אלא פרטים במערכת הפועלת בחוקיות מתמדת ובהרמוניה תכליתית. לכן, ודאי שהבורא נמצא מחוץ למערכת זו והיא נבראה על ידו. "אי אפשר לבירה בלא מנהיג", כדברי אברהם אבינו.
לכל ההסברים המדעיים חסרה הסברה של נקודת ה"ראשית", כלומר, מי יצר את הנקודה הראשונה של חומר ואנרגיה. היהדות מחפשת את הגורם, את המניע הראשוני.
בהגיענו לשאלת ראשית החומר זונחים אנו את תחום מדעי הטבע, אשר לפי הגדרתם העצמית אינם מתיימרים להתייחס לשאלה זו. המדע עוסק רק בחקר תהליכים וקשרים במסגרת ה"יש" הקיים.
לכח עליון הבלתי מוגבל שברא את העולם מתכוונת היהדות בשם "אלוקים". זוהי כוונת הפסוק הראשון בתורה: "בראשית – ברא אלוקים". אלוקים הוא שמו של הקב"ה כבורא עולם.
זוהי מהות מופשטת שמושגי המרחב והזמן אינם חלים עליה כלל. לכן, אין מהותו ניתנת לתפיסה בתודעתנו, אשר אינה מסוגלת להכיל מושג שהוא מעבר לזמן ולמרחב.
בהגיע הדעת לנקודה זו, היא נאלצת להודות לא רק בקיומו של כח רוחני, לא חומרי, ולא רק בקיומו של אינסוף מופשט, כי אם גם בקיום המציאות של בורא עולם, שלא חלים עליה חוקים טבעיים ושאינה תלויה בשום סיבתיות.
שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
  • נשים
  • השקפה ואמונה
    משל ונמשל
  • אמונה ובטחון
  • החיים לאחר המוות
  • בין ישראל לעמים
  • תפילה
  • מדע ויהדות
  • מיסטיקה וקבלה
  • זהות יהודית
  • דת ומדינה
  • יהדות וחברה
  • בית המקדש וגאולה
  • בחירה חופשית