עת צרה ליעקב - קורונה
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
לוח אירועים תרומות אודותינו צור קשר קורונה שאלות ביהדות סדרות תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
מדוע היהדות היא הדת הטובה יותר?
אהרן לוי
הפרושים והצדוקים
נח גוטמן
הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל
ערכים
האם לרדת מהארץ?
ישי וליס
מערבה מכאן /יעקב אסטרייכר
נח גוטמן
הרצאות דומות
מלחמת גוג ומגוג - פרק ..
ינון קלזאן
אחרית הימים - פרק 1
-
ינון קלזאן
הסכסוך הערבי ישראלי - פרק ..
ינון קלזאן
מדוע שונאים אותנו?
ד"ר שלום סרברניק
בין פלסטין לפלשתים - פרק ..
ינון קלזאן
מאמרים בנושא
מדוע שונאים אותנו?
יחיאל ויצמן
העם הנצחי
ערכים
מהי הזכות המוסרית שלנו על ארץ ישראל?
ערכים
הגורם לשואה
זאב גרינוולד
אצבע אלוקים היא
נח גוטמן
מאמרים נוספים
החיבה לארץ ישראל
השאלה
מהו פשר החיבה של היהודים לארץ ישראל?
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת ערכים
בתלמוד מסופר על גדולי ישראל שחיו לפני כאלפיים שנה, שביציאתם מהארץ, ואפילו לתקופה קצרה, בכו מצער הפרידה וקרעו את בגדיהם. בכל הדורות נהגו יהודים להשתטח ולנשק את עפר הארץ, בעת שדרכה רגלם על אדמת ארץ ישראל.
האם שמענו על עמים אחרים שרחשו חיבה לאדמתם, כפי שאוהב האדם את ילדיו?
הארץ הובטחה לאברהם אבינו. אלוקים אמר לו: "לך ולזרעך נתתי את הארץ" (בראשית ט"ו, י"ח). נשאלת השאלה: כיצד נאמר לו 'נתתי' בלשון עבר, והרי עמים אחרים שלטו בארץ באותה שעה? ההסבר לכך הוא, אברהם אבינו קיבל בעקבות הברכה את הממד הרוחני של ארץ ישראל. הוא קיבל אותו באופן מיידי וללא עוררין. בעיניו, חלק רוחני זה היה העיקר, ואילו החלק הארצי נותר טפל. אמנם בינתיים הוא התגורר בה עם משפחתו כאדם זר, וכשנפטרה שרה אשתו הוא נאלץ לנהל משא ומתן כדי לזכות לנחלת קבר תמורת תשלום גבוה, אולם באותה שעה היתה הארץ שייכת לאברהם מבחינה רוחנית.
היהודים שעלו לארץ בדורות שעברו לא מצאו בה תנאים חומריים משופרים, גם עצמאות כלכלית או מדינית לא היתה מנת חלקם. האווירה המיוחדת של ארץ ישראל היא זו שמשכה את היהודים אליה במשך כל הדורות. הם קיוו לחיות כאן בקדושה ובטהרה. למען מטרה זו עלו אליה המקובלים שהתיישבו בצפת במאה ה-16, וזו היתה גם מטרתם של תלמידי הגר"א והבעש"ט שעלו לירושלים לפני כמאתיים שנה.
זכותנו על הארץ ויכולתנו לגור בה לאורך דורות, קשורות בקשר בל ינתק לאופי המגורים בה. מגורים הנושאים אופי של קדושה, הם המקשרים את העם לארצו והם המזכים אותנו בעתיד טוב יותר בתוככי הארץ המובטחת.
הקשר בין ארץ ישראל לבין עם ישראל שזור מאלפי נימים, ימיו הם כימות עולם ותוכו רצוף אהבה.
שבועת הגולים על נהרות בבל (תהלים קל"ז, ה'-ו'): "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי. אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי", הפכה לצו מקודש, שרבבות אלפי ישראל שמרו לה אמונים לאורך הדורות.
ביטוי נשגב לכיסופי עם ישראל לארץ חמדת אבות, מצוי בשירתו-קינתו של רבי יהודה הלוי:
"אבחר לנפשי להשתפך במקום אשר רוח אלקים שפוכה על בחיריך... ינעם לנפשי הלוך ערום ויחף עלי חרבות שממה, אשר היה דביריך" (מתוך הקינה "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך").
בהגיגיו מרטיטי הלב הפך רבי יהודה הלוי לפה לשלומי אמוני ישראל, לאותם יהודים שארץ ישראל היתה מרכז לכיסופיהם בכל מקומות פזוריהם לאורכה של הגלות המרה.
בכל העתים קיננה בלב יהודים שאיפה לעלות לציון ולחונן את עפרה. אלו שזכו להגשים משאלה זו, עברו נסיונות לא קלים. הרבה עמל ודמים, תרתי משמע, הושקעו על ידם כדי להוציא לפועל משימה זו. אולם משהוגשמה משאת נפשם והם הגיעו לשערי ארץ הקודש, לא היה קץ לשמחתם ולאושרם.
יהודים בכל קצווי תבל: בבבל כמו בספרד, בתימן שבדרום וברוסיה שבצפון, ראו בארץ הקודש את בית חייהם. גלי המאורעות הקשים ששטפו אותם, כל גלות וצרותיה, לא הצליחו לכבות את אש האהבה לארץ. שאיפת היהודים היתה לעלות ולהשתקע בארץ הקודש. גם מי שלא הצליח לעלות אליה, חפץ לפחות לבקר בה. מי שלא זכה לבקר בה, ביקש לפחות להיקבר באדמתה. מי שלא יכול היה לזכות גם לזאת, השתדל לפחות שמעט מעפר ארץ הקודש יטמן עמו בקברו, לקיים מה שנאמר: "וכיפר אדמתו עמו" (דברים ל"ב, מ"ג).
תהיה זו טעות להניח שקשרים הדוקים אלו, המעורים היטב בתודעת העם, הינם ענין רגשי בלבד. שורשים עמוקים להם שלא נותקו לעולם, שזורים בעצם ההוויה של העם, ממנה הם שואבים את עוצמתם ואת סוד נצחיותם.
שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
קורונה
  • העצמה אישית
  • בריאות ותזונה
  • תהילים
  • תוכניות רדיו
  • פעילות ערכים
  • מושגים ביהדות
  • מוזיקה יהודית
  • יהדות וחברה
  • זהות יהודית
  • הטיפ היומי
  • מיסטיקה וקבלה
  • מדע ויהדות
  • זוגיות
  • תפילה
  • פלאי גוף האדם
  • סיפור לשבת
  • פיתוח האישיות
  • פרקי אבות
  • אקטואליה יהודית
  • טעמי המצוות
  • בין ישראל לעמים
  • שבת
  • פרשת השבוע
  • אמונה ובטחון
  • חינוך ילדים
  • חגים ומועדים
  • השקפה ואמונה
  • לוח אירועים |  תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  קורונה |  שאלות ביהדות |  סדרות |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  בריאות ותזונה |  העצמה אישית |  קורונה |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: