|
|
|
השאלה
|
|
מדוע לא מצליחים היהודים להיקלט בארצות נכר, והם נחשבים תמיד כזרים?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת זאב גרינוולד
|
כל הגירושים והגלויות מארץ לארץ, באו על עם ישראל כדי לחזק בקרבם את תחושת הגלות. היהודי נחשב תמיד כנוכרי, שלא מבני המקום. שנאת ישראל שימשה מכשיר בידי ההשגחה העליונה לשמירת קיומו של עם ישראל.
גם בימינו, כשבעוונותינו הרבים מתבוללים קהלים גדולים של יהודים בקרב הנכרים, נותר היהודי בודד בין שכניו. לעולם אין הוא מצליח להתערות לחלוטין בסביבתו הנכרית. תמיד הוא "היהודי" הזר. גם במקומות שאין אנטישמיות, מתנגדים פעמים רבות דווקא הורי הצד הנכרי לנישואי התערובת.
למסקנה זו הגיעו גם יהודים ששאפו בכל ליבם להיקלט בחברה הנכרית, וכיוון שזו לא קלטה אותם, הם פנו לה עורף וייסדו את התנועה הרפורמית, את ההשכלה ואת הלאומיות. הדוגמה המפורסמת ביותר היא ד"ר הרצל, יהודי מתבולל שהזדעזע זעזוע עמוק למראה האנטישמיות הגלויה במשפט דרייפוס. וכך הוא כותב: "לשוא אנו פטריוטים נאמנים ובקצת מקומות אפילו מופלגים. לשוא אנו מביאים אותם קרבנות רכוש ודם כשכנינו האזרחים. לשוא אנו עמלים להעלות את תהילת מולדתנו באמנויות ובמדעים, ואת עושרה על ידי כלכלה ומסחר. במולדתנו, שבה אנו יושבים זה מאות שנים, אנו מוקעים כזרים, לעתים קרובות בפיהם של אלה שטרם היו בארץ, בעת שאבותינו כבר נאחזו בה" (מתוך המבוא ל"מדינת היהודים").
יותר מכל הורגשה בדידותו של עם ישראל בימי חורבן יהדות אירופה בשואה הנוראה. לא זו בלבד שאויבינו התגלו במלוא אכזריותם, אלא שגם הידידים מאומות העולם, ידידים שהיינו בטוחים בעזרתם, עמדו מנגד. היו כמה חסידי אומות העולם שהצילו יהודים, אולם כנגד מעשי ההצלה של הבודדים, עומדת במלוא החריפות העובדה שאומות העולם, רובן ככולן, היו אדישות לגורלנו. תגובותיהן של בעלות הברית למלחמת ההשמדה של הנאצים ביהודים היו עקביות בחולשתן ובחוסר היעילות שלהן.
הבדידות המזהרת הזאת נובעת מעצם מהותו של עם ישראל. הוא שונה מכל עם. הוא אינו התאגדות לאומית טבעית ככל האומות, אלא אגודה קדושה. לאומיות שונה זו אינה קשורה דווקא לארץ משותפת, לשפה משותפת ואפילו לא למוצא משותף (שהרי גם גֵרים הם יהודים!). לאומיות זו, המתקיימת זה אלפי שנים בארצות שונות ובקרב דוברי שפות שונות, אינה דומה לשום לאומיות בעולם. הזרות והבדידות בין האומות נובעות משוני מהותי זה.
הלאומיות של עם ישראל שונה מכל לאומיות אחרת בעולם, שכן היא מבוססת על הברית שבין אלוקים לעמו. היסטוריונים עמדו על סיבות שונות לשנאת ישראל. החשובה שבהם, ללא ספק, היא השנאה הדתית, בפרט שנאת הנצרות ליהדות, ובימינו – שנאת האיסלם, שאינה יודעת גבולות. שנאת ישראל לא בטלה מן העולם עם ירידת מעמדה של הדת באומות העולם, משום שלמאות השנים של ההטפה הדתית נגד היהדות ישנה גם כיום השפעה כבירה. מאות שנים הוצג היהודי כנציגו של השטן ושל כוחות הטומאה עלי אדמות. ילדים נוצריים שלא ראו יהודי מימיהם, למדו עליו ו"ידעו" פרטי פרטים על דמותו השטנית, וספרי הלימוד בארצות האיסלם בימינו ממשיכים בדרכם.
נוסף לגורם הדתי עמדו הסיבות לשנאת ישראל גם על גורמים חברתיים, כלכליים ופוליטיים. אמנם אין להכחיש שבדרך הטבע מלאו גורמים אלה תפקיד חשוב בהתעוררות השנאה לישראל, אלא שאין בכל ההסברים הללו כדי להפחית מאומה מן הפלא שבתופעת האנטישמיות. המפליא הוא היקף התופעה ורציפותה ההיסטורית. מפליא ביותר הוא שהיהודים שנואים בכל דור ודור מסיבה שונה. היהודים מוצגים במקום אחד כמהפכנים קומוניסטיים, ובמקום אחר כנציגי הקאפיטליזם הבינלאומי. היהודים נשנאו על ידי עובדי האלילים של העולם העתיק, באותה מידה שנשנאו אחר כך על ידי בני הדת, שנולדה בחיק היהדות עצמה. מפליא עוד יותר שנשנאו אחר כך על ידי אתאיסטים מובהקים. אין לך דבר והיפוכו בעולם שלא שימש לשנאת ישראל.
את ראשיתה של האנטישמיות אפשר לראות בדברי פרעה (שמות א', י'): "הבה נתחכמה לו פן ירבה", והיא נמשכת מאז ברצף בלתי פוסק. מימות הסופרים ההלניסטיים ועד לספרות האנטישמית של ימינו, אין תופעה זו יורדת מן הבמה ההיסטורית. טענות המן על "עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" ש"דתיהם שונות מכל עם, ואת דתי המלך אינם עושים, ולמלך אין שווה להניחם" (אסתר ג', ח'), הן טענות האנטישמים הן בתקופה ההליניסטית והן בתקופה הרוסית. ספרו של יוסף בן מתתיהו "נגד אפיון", שהוא תגובה לספרו האנטישמי של אפיון, נראה כספר המגיב על טענות של אנטישמיים בתקופתנו – וזאת לאחר אלף ותשע מאות שנה! אין להכחיש את הסיבות הטבעיות לשנאת ישראל, אלא שסיבות אלו עצמן אינן אלא אמצעים בידי ההשגחה העליונה לקיום אותה שנאה.
ומדוע בחרה ההשגחה העליונה לקיים שנאה זו?
עם ישראל נבחר מכל העמים להיות קרוב לאלוקים, והקב''ה משגיח על בניו אהוביו "לבלתי יידח ממנו נידח" (שמואל ב' י''ד י''ד), וכדי שלא ייטמעו בניו בגויים שולח הקב''ה לעולם את שנאת הגויים, כדי שתחסום את התערבותם בהם. וכה הבטיח לנו הקב''ה ע''י משה (ויקרא כ''ו מ''ד): "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים... כי אני ה' אלוקיהם.
עם ישראל נתייחד בהשגחה מיוחדת על כל קורותיו. עיני ה' מציצות מן החרכים, וכל מי שיש לו עין לראות ולב להבין מבחין בזאת.
נתבונן נא במלחמת "צוק איתן" שנכפתה עלינו בימים אלו. מוקפים אנו בניסים אשר לא ייאמנו. המערכת המופלאה של "כיפת ברזל", הרקטות הפוגעות ברכוש, ואינן פוגעות בנפש, סיפורי ה"בדיוק יצאנו משם" או "הבית שנהרס היה 'בדיוק' ריק מיושביו", ועוד כהנה וכהנה, ממחישים לנו את עינו הפקוחה של הבורא עלינו גם בתוך הגלות והשנאה המטורפת המקיפה אותנו מכל עבר.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
