עת צרה ליעקב - קורונה
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
לוח אירועים תרומות אודותינו צור קשר קורונה שאלות ביהדות סדרות תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
גלגול נשמות
צבי עינבל
שדים, רוחות, ומזיקים
נח גוטמן
מהי תודעה עצמית?
צבי עינבל
הביטוי למספר שבע ביהדות
זאב גרינוולד
תכלית החיים
צבי עינבל
הרצאות דומות
האמת חלק א`- גלגולי נשמות
סרטים
האמת חלק ד`- מוות קליני
סרטים
האמת חלק ג`- חלומות
סרטים
האמת חלק ב`- גורל ומזל
סרטים
האמת חלק ה` - עין הרע
סרטים
מאמרים בנושא
האדם
ערכים
ימי חיינו
ערכים
אל תקראו להם שדים
נח גוטמן
פלאות עדותיך
נח גוטמן
מותר האדם מן החתול
נח גוטמן
מאמרים נוספים
הגורל
השאלה
כיצד פועל הגורל?
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד
מכמה מקומות בתורה ובנביאים אנו רואים כי הגורל הוא ביטוי לפעולתו של הקב"ה עצמו.

אנו סמוכים ובטוחים כי תוצאות אותם גורלות אינן מקריות, אלא נחתכו ונקבעו עבורנו בצורה שמיימית, ככתוב: "בחיק יוטל הגורל, ומה' כל מעשהו" (משלי ט"ז, ל"ג).

לראשונה פוגשים אנו בגורל בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים.
ליד פתח אוהל מועד הוצבו שני שעירי עיזים. שני השעירים דמו האחד לרעהו. הגמרא אומרת שצריך שיהיו שניהם שווים במראה, בקומה ובדמים ובלקיחתם כאחת (מסכת יומא).

לאחר מכן הטיל הכהן גורלות. גם פתקי הגורל חייבים להיות דומים: מה תלמוד לומר גורלות? שיהיו שווים, שלא יעשה אחד של זהב ואחד של כסף, אחד גדול ואחד קטן (שם).

השוויון בין שני השעירים הוא שאלה של מהות. רק הגורל שיטיל הכהן עומד ליצור חיץ בין השניים. הוא יכריע מי משני השעירים, תאומי זהות אלו, יוקרב על מזבח המקדש ואת דמו יוליך הכהן אל מעבר לפרוכת בקודש הקודשים, ומי יהיה השני שיובל אל המדבר - לעזאזל. רק הקב"ה יכול להחליט החלטה כזו, ולכן הוא מצווה לערוך גורל.

בתום שבע שנות כיבוש הארץ החלו לחלקה לנחלות. התוכל השגה אנושית להחליט איזו נחלה תיפול בחלקו של כל שבט? הרי כל נחלה אמורה להתאים באופן מושלם לטבעו ולמזלו של השבט הזוכה בה. הנחלות חולקו על פי הכרעתו של הקב"ה, והוא הודיען לעמו באמצעות הגורל. "והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחותיכם" (במדבר ל"ג, נ"ד). כאשר הוצאו הגורלות מהקלפיות, הם היו נקראים מאליהם בקול שמיימי: "אני גורלו של שבט פלוני ומקומי הוא מקום פלוני!" כך ברור היה כי ההכרעה הגורלית היא רצון ד'!

אנו מוצאים בספר יהושע, שכאשר כשל העם במלחמה נגד אנשי העיר עי ונפלו ממנו 36 איש, נפל יהושע על פניו והתפלל אל הקב"ה, ונענה: חטא ישראל. שאל יהושע: מי חטא? ענה לו הקב"ה: וכי מלשין אני? לך והטל גורלות. על ידי גורל ניתן לגלות מי מעל בחרם שהוכרז על יריחו. הגורל גילה שהמועל הוא עכן בן זרח, מבני שבט יהודה. אך עכן טען ליהושע, שמכיוון שכל שמות בני ישראל הוכנסו לגורל, הרי מישהו מהם היה חייב לעלות בגורל, ועדיין אין זה מגלה שהוא מעל בחרם. אמר לו יהושע: "בני, שים נא כבוד לה' אלקי ישראל" - הודה על האמת ואל תוציא לעז על הגורל, כיון שהגורל הוא דבר ה'. ואכן, הודה עכן במעשהו. זהו ביטוי של הקב"ה בתוך הטבע - בתוך "המקרה", לברר את השאלה על פי הגורל.
פעם נוספת הוטל גורל על העם בשאלה מי עבר על האיסור שהוכרז על ידי שאול במלחמה בפלשתים. שאול ביקש לדרבן את העם להילחם בפלישתים, לפיכך הוא הכריז על חרם: "ארור האיש אשר יאכל לחם עד הערב, ונקמתי מאויבי" (שמואל א', י"ד, כ"ד). כאשר ביקש שאול להיוועץ באורים ותומים, נראתה, לתדהמתו הרבה, אחת מאבני החושן עמומה, סמל לחטא. היתה זו אבן הישפה, אבנו של שבט בנימין, שבטו של שאול. כדי לגלות מי הוא אשר מלאו ליבו לחטוא, הפילו גורלות, ושאול המלך ויהונתן בנו נלכדו בגורל. יונתן הודה כי מעל בחרם החמור שהטיל אביו, אך עשה זאת בלי כוונת זדון, חלילה. בעת הצהרת החרם ברבים, הוא היה מרוחק מכלל הציבור יחד עם נערו, ומחוסר ידיעה אודות החרם, טעם דבש שאסף בקצה מטהו!

שאול ביקש למצות עם בנו את הדין עד תום, אך העם מיהר להקריב קרבן עולה לכפר על שגגת יונתן, ופדה את בן המלך במטבעות זהב כמשקלו.

יונה הנביא נמלט מהארץ בספינה היוצאת מיפו תרשישה. אנשי הספינה נחרדו לגלות כי גלים אימתניים שוצפים וקוצפים דווקא סביב אוניתם המטלטלת. הם מבקשים לבדוק בשל מי הסער הנורא הזה: "ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות, ונדעה בשל מי הרעה הזאת לנו" (יונה א', ז'). כל הגורלות נפלו על יונה. "ויאמרו אליו, הגידה נא לנו... למי הרעה הזאת?" (יונה א', ח').

יונה הצהיר ברורות: "בשלי הסער הגדול הזה" (יונה א', י"ב), ואף הודה: "חטאתי לאלוקי ישראל". הוא היה מודע לכך כי בהימנעותו מקיום צו ד', הוא גרם לחרי אף על כל סביבתו. לפיכך הוא ביקש מפורשות: "שאוני והטילוני אל הים" (יונה א', י"ב). ואכן, עם הטלתו, הים שקט מזעפו. בעקבות ההצלה מהסערה התעוררו אנשי הספינה להתקרב לבורא העולם, חורץ כל הגורלות.

במגילת אסתר מסופר, שהמן תכנן להשמיד את העם היהודי ביום אחד, ומאחר שהאמין בכוכבים ובמזלות, ביקש לדעת איזה חודש מסוגל ביותר להצלחת משימתו. לשם כך הפיל גורל הנקרא "פור", וגורל זה הורה לו לקבוע את יום השמדת היהודים בחודש אדר: "בחודש הראשון הוא חודש ניסן, בשנת שתים עשרה למלך אחשוורוש, הפיל פור הוא הגורל לפני המן, מיום ליום ומחודש לחודש שנים עשר הוא חודש אדר" (אסתר ג', ז').

לאורך הדורות נהגו רבים וטובים להפיל גורל בעת ספק ומבוכה, כאשר אין בנתונים כדי להכריע. בדור הקודם שמענו על אנשים מורמים מעם, אשר בשעה שניצבו בפני התלבטות קשה, השתמשו בגורל הנקרא על שמו של רבי אליהו הגאון מוילנא (גורל הגר"א), וקיבלו תשובה מדהימה בבהירותה, המוכיחה עד כמה מדובר בהכרעה שמיימית.
בשעה שכוסו שמי אירופה בעבים, התלבט רבי אהרן קוטלר זצ"ל לאן להימלט מארץ הגזירה. האם לפנות מזרחה ולעלות לארץ המובטחת, ארץ ישראל, או שמא לנסוע לארצות הברית ולהצטרף אל רבי משה פיינשטיין בהפרחת שממות המדבר הרוחני האמריקני. הוא הטיל גורל. בתשובה לשאלתו יצא הפסוק: "ויאמר ה' אל אהרן לך לקראת משה המדברה" (שמות ד', כ"ז). ואכן, יצא רבי אהרן קוטלר זצ"ל אל המדבר הרוחני, הרווה אותו בטללי קדושה, עד אשר הפריח את השממה והפכה למעצמה יהודית.

מלחמת העולם השנייה הלכה וקרבה לסופה, וחיל האוויר של בעלות הברית כתש את הערים המצויות בשליטה יפנית. שנחאי היתה עיר נמל נודעת, והיה בה מעגן של הצי היפני. לא היה ספק שהיא תהיה יעד להפצצות. הועלתה אפשרות להעתיק את ישיבת מיר ששכנה בשנחאי לעיר טנסין הנמצאת בפנים הארץ. נערך גורל הגר"א, ועלה הפסוק: "וגנותי על העיר הזאת להושיעה, למעני ולמען דוד עבדי" (מלכים ב', י"ט, י"ד). ה' יגונן על שנחאי למענו ולמען לומדי התורה עתירי הזכויות.

העיר שנחאי אכן הופצצה בידי מטוסי בעלות הברית, שכונות נכתשו, הנמל נהרס, לא אחת הזדעזע בניין הישיבה מהדף ההפצצות, אך איש מבני הישיבה לא נפגע.

המלחמה הגיעה לקיצה, יפן נכנעה, ובסין המשוחררת התחוללו קרבות עקובים מדם בין הצבא הלאומני לכנופיות הקומוניסטיות. העיר טנסין נקלעה למערבולת הקרבות העזים והתחוללו בה פרעות נוראות. בחסדי שמים, לא שהו בה בני הישיבה!
מספר שנים לאחר מלחמת תש"ח, קבע רבי אריה לוין זצ"ל בגורל היכן הוא מקום קברם של תריסר חיילים מתוך ל"ה החללים שנפלו בדרך לגוש עציון, הי"ד. בשעת מעשה, בשל גודל הסכנה, נאלצו לקוברם בחטף ללא ציון שמם. קשה לתאר את הצער הנורא של בני משפחותיהם. במעמד מרטיט בהיכל ישיבת "בית אריה" התקיים הגורל אחרי הדלקת י"ב נרות ובליווי אמירת פרקי תהלים ברגש רב. ואכן, עלו בגורל פסוקים מדוייקים אשר האירו את הדרך והנחו במדוייק היכן מקום מנוחתו של כל אחד ואחד מי"ב החיילים הנספים.

הגורל הינו חלון שמימי שדרכו אנו מסוגלים לצפות לארץ בלתי נודעת. בספק העומד לפנינו אנו נותנים את ההכרעה לא לשכלנו, אלא להחלטתו של ה', המודיע על רצונו באמצעות הגורל.

התוצאות של הגורל, מפתיעות לא אחת בדיוקן, בראיית הנולד ובהתייחסות מדוייקת לשאלה שנשאלה, והן מורות שאמנם מהווה הגורל דרך לגילוי רצון ה' ולפתרון נאות של השאלה שהתעוררה.
שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
קורונה
  • העצמה אישית
  • בריאות ותזונה
  • תהילים
  • תוכניות רדיו
  • פעילות ערכים
  • מושגים ביהדות
  • מוזיקה יהודית
  • יהדות וחברה
  • זהות יהודית
  • הטיפ היומי
  • מיסטיקה וקבלה
    החיים והמוות
  • מדע ויהדות
  • זוגיות
  • תפילה
  • פלאי גוף האדם
  • סיפור לשבת
  • פיתוח האישיות
  • פרקי אבות
  • אקטואליה יהודית
  • טעמי המצוות
  • בין ישראל לעמים
  • שבת
  • פרשת השבוע
  • אמונה ובטחון
  • חינוך ילדים
  • חגים ומועדים
  • השקפה ואמונה
  • לוח אירועים |  תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  קורונה |  שאלות ביהדות |  סדרות |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  בריאות ותזונה |  העצמה אישית |  קורונה |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: