עת צרה ליעקב - קורונה
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
לוח אירועים תרומות אודותינו צור קשר קורונה שאלות ביהדות סדרות תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
מדוע היהדות היא הדת הטובה יותר?
אהרן לוי
הפרושים והצדוקים
נח גוטמן
הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל
ערכים
האם לרדת מהארץ?
ישי וליס
מערבה מכאן /יעקב אסטרייכר
נח גוטמן
הרצאות דומות
מלחמת גוג ומגוג - פרק ..
ינון קלזאן
אחרית הימים - פרק 1
-
ינון קלזאן
הסכסוך הערבי ישראלי - פרק ..
ינון קלזאן
מדוע שונאים אותנו?
ד"ר שלום סרברניק
בין פלסטין לפלשתים - פרק ..
ינון קלזאן
מאמרים בנושא
מדוע שונאים אותנו?
יחיאל ויצמן
העם הנצחי
ערכים
מהי הזכות המוסרית שלנו על ארץ ישראל?
ערכים
הגורם לשואה
זאב גרינוולד
אצבע אלוקים היא
נח גוטמן
מאמרים נוספים
ספרי ההיסטוריה מול התנ``ך
השאלה

האם ספרי ההסטוריה לא סותרים את התנ"ך?


x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד

האובייקטיביות של מקורות המקרא ללא משוא פנים, אין לה אח ורע במסמכי העולם הקדום. אין מסמך אנושי המתחרה בהם. לא מצאנו בשום מקום אחר עלי אדמות תיאור מלא, בהיר ומשופע בגינויים חריפים כלפי טעויותיהם ושגיאותיהם של המלכים, כפי שמצאנו בספרי המקרא על מלכי ישראל. מעולם לא הגיש עם דיווח כה בלתי משוחד כמו זה המצוי במקרא על מפלותיו וכישלונותיו בשדה קרב ועל המסים שחייב היה להעלות לעמים אחרים. ההיסטוריונים המצריים, לדוגמה, היו זהירים ונמנעו מדיווח על כל פרט שהשפיל את הממלכה או את המלך. הדוגמאות שנביא יציירו את דרגת הדיוק המקראית שאין לה, כאמור, אח ורע.

בספר מלכים מסופר על נפילת שומרון (מלכים ב', י"ח, ט'-י'): "ויהי בשנה הרביעית למלך חזקיהו, היא השנה השביעית להושע בן אלה מלך ישראל, עלה שלמנאסר מלך אשור על שומרון, ויצר עליה. וילכדה מקצה שלש שנים"

הכתיב של המילה "וַיִּלְכְּדֻהָ" נראה כלשון יחיד, כאילו הכוונה למלך שלמנאסר. אולם הניקוד מלמד  שהמילה מכוונת לרבים.

בכך רומז לנו הנביא כי האשורים הם שכבשו את העיר ולא שלמנאסר. חפירות שנערכו בזמן החדש העניקו הסבר שנראה חריג ומשונה. שלמנאסר אמנם שם מצור על העיר, והמצור נמשך שלוש שנים, אולם הוא עצמו מת בטרם הכניע את העיר. העיר נפלה בחודש הראשון למלוך יורשו סרגון, ובניקוד המילהרמוזה עובדה זו בדייקנות, כדי למנוע טעות.

לאחר שכבשו האשורים את שומרון, הם הגלו את תושבי שומרון לאשור: "ויגל מלך אשור את ישראל אשורה, ויניחם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי" (מלכים ב', י"ח, י'). בארץ ישראל הם הושיבו אוכלוסיה אחרת, כמנהגם בכל ארצות כיבושיהם: "ויבא מלך אשור מבבל וכותא ומעוא ומחמת וספרוים וישבו בערי שומרון תחת בני ישראל, וירשו את שומרון וישבו בעריה" (מלכים ב', י"ז, כ"ד).

קביעה זו של המקרא אמנם מתאימה בדיוק לכתוב בכתביו של המלך סרגון: "בשנה הראשונה למלכותי כבשתי את שומרון, שביתי 27,290 אנשים, מקרבם הולכתי שבויים. לקחתי 50 מרכבות כתוספת לכוחי הצבאי... שבתי ועשיתי יותר מקודמי ביישוב הארץ. אנשים ממדינות שידי כבשה יישבתי בתוך הארץ, מיניתי עליהם את קציני למען ישלטו בהם, כפיתי עליהם מסים ומנחות בהתאם לנוהג האשורי.

שמו של סרגון הוזכר במקרא רק פעם אחת (ישעיהו כ"ח, א'). תגליות הוכיחו שסרגון היה יורשו של שלמנאסר, ואחד מהמלכים האשוריים הגדולים ביותר. אך עד לשנת 1845, השנה שבה נחשף ארמונו על ידי הארכיאולוגים, היה קטע זה בתנ"ך המקור היחידי ששימר את שמו.

כתובות סנחריב מפיצות אור נוסף על אמינותה חסרת התקדים של עדות המקרא. על פי המקרא, עלה סנחריב על כל הערים הבצורות ביהודה וכבש אותן, ומלך יהודה, חזקיה, שלח למלך אשור לכישה לאמור (מלכים ד', י"ח, י"ד): "חטאתי, שוב מעלי, את אשר תתן עלי אשא. וישם מלך אשור על חזקיה מלך יהודה שלש מאות ככר כסף ושלושים ככר זהב".

בדין וחשבון של סנחריב ממסע זה מצאנו כתוב: "וכאשר נכנע חזקיה מארץ יהודה תחת עולי, ו46 מערי המבצר החזקות שלו, וערים קטנות יותר בסביבותיהן לאין ספור, בעזרת התקפות אילי הברזל ובהתקרבות מכונות גרזנים ומבקיעים, אני הכנעתי אני כבשתי..."

אל נכון, ההסכמה של שני מקורות נפרדים אלו מעוררת השתוממות. לא מצאנו בתולדות האנושות תיאור של מפלה על כל פרטיה המשפילים, מדווחים על ידי העם המנוצח בצורה כה חסרת פניות, כפי שמצאנו בעדות המקרא.

מסע המלחמה הסתיים במפלה שהכריחה את האשורים לסגת מירושלים, אך הואיל והאשורים – בניגוד מוחלט למקרא –לא העידו מעולם על מפלותיהם או על בלימת מתקפתם, אין הם מציינים כלל נסיגה זו, אף כי תולדותיהם מוכיחות כי הם לא כבשו את ירושלים. לעומת זאת, מפלתם הייתה מהממת כל כך, עד כי ההיסטוריון היווני הרודוטוס נאלץ לאשר אותה. הוא ייחס את הנסיגה ללחץ שנוצר על ידי מכת עכברי שדה שאכלו את החצים, את מיתרי הקשתות ואת רצועות העור של מגיני האשורים...

עדות המקרא בפרשה זו מסתיימת בתיאור הירצחו של סנחריב (מלכים ב, י"ט, ל"ו –ל"ז): "ויסע וילך וישב סנחריב מלך אשור וישב בנינוה. ויהיה הוא משתחוה בית נסוך אלוהיו, ואדרמלך ושראצר הכוהו בחרב, והמה נמלטו ארץ אררט, וימלוך אסר חזון בנו תחתיו".

בניגוד לעדות מקראית זו, הכרוניקה הבבלית קובעת שבעשרים בטבת הרג בנו של סנחריב את אביו בעת התקוממות. מפורש אם כן, שהוא נהרג רק על ידי אחד מבניו. דיווח דומה נמסר גם על ידי ברוסוס ונובוניד, ההיסטוריונים הגדולים של אשור. בהתחשב בכך שעובדה זו היא בעלת חשיבות ממדרגה ראשונה בהיסטוריה הבבלית-אשורית, עלינו להסיק, לכאורה, על פי היגיון פשוט, שהעדויות הבבליות אמינות יותר מזו המקראית. אך למרות זאת ההפך הוא הנכון. לאחרונה התגלה חלק מפריסמה של אסר חדון, מלך אשור, שבו הוא עצמו מספר על אחיו שמרדו באביהם סנחריב והמיתוהו, כדי לרשת את מלכותו.

מהשוואת כל המקורות המצוינים לעיל עולה בברור העדיפות של המקור התנ''כי ואמינותו על פני מקורות הסטוריים נגועי אינטרסים של עמי העולם.


שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
קורונה
  • העצמה אישית
  • בריאות ותזונה
  • תהילים
  • תוכניות רדיו
  • פעילות ערכים
  • מושגים ביהדות
  • מוזיקה יהודית
  • יהדות וחברה
  • זהות יהודית
  • הטיפ היומי
  • מיסטיקה וקבלה
  • מדע ויהדות
  • זוגיות
  • תפילה
  • פלאי גוף האדם
  • סיפור לשבת
  • פיתוח האישיות
  • פרקי אבות
  • אקטואליה יהודית
  • טעמי המצוות
  • בין ישראל לעמים
  • שבת
  • פרשת השבוע
  • אמונה ובטחון
  • חינוך ילדים
  • חגים ומועדים
  • השקפה ואמונה
  • לוח אירועים |  תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  קורונה |  שאלות ביהדות |  סדרות |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  בריאות ותזונה |  העצמה אישית |  קורונה |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: