דניאל לירז בן סיגלית לירן בן תמר רחל הדר בת דנה ערן בן חסינה יפה נועם בת הדס נתנאל בן סמדר רוני בן סבטלנה מיכאל בן בת שבע עמית בן יפה סהר בן תמר שקד בן גילה דני בן חווה משה בן חנה מלכה מור בן לינדה דויד בן אינסה דביר בן דניאלה אביעד בן ברוריה דביר בן גרניט אביאל בן אסתר תומר יעקב בן ענת שמעון יוחאי בן רחל קרן בת רחל רועי בן לימור אליאל בן פנינה טל בן אלונה עמרי בן ורוניקה אסתר שי נחמן בן אהרון וגולי נועם בן טובה אחיה בן חיה נתנאל בן אסתר יותם בן נעמי אלון ועומר בן מיכל נהוראי בן חגית אברהם בן חיה אורי בן שושנה קית` שמואל בן גלאדיס יהודה בן אורית דור בן ויקטוריה עמיחי בן יהודית אלירן בן מרינה מיכאל בן גאולה אביחיל בן שרה אמיתי בן חפצי שמואל בן חוה נתנאל יהודה בן שולמית מיכאל בן שרה עידו בן יעל נועם מנחם בן לבה ברכה קשת בן נטליה מתן בן דבורה דניאל לירז בן סיגלית לירן בן תמר רחל הדר בת דנה ערן בן חסינה יפה נועם בת הדס נתנאל בן סמדר רוני בן סבטלנה מיכאל בן בת שבע עמית בן יפה סהר בן תמר שקד בן גילה דני בן חווה משה בן חנה מלכה מור בן לינדה דויד בן אינסה דביר בן דניאלה אביעד בן ברוריה דביר בן גרניט אביאל בן אסתר תומר יעקב בן ענת שמעון יוחאי בן רחל קרן בת רחל רועי בן לימור אליאל בן פנינה טל בן אלונה עמרי בן ורוניקה אסתר שי נחמן בן אהרון וגולי נועם בן טובה אחיה בן חיה נתנאל בן אסתר יותם בן נעמי אלון ועומר בן מיכל נהוראי בן חגית אברהם בן חיה אורי בן שושנה קית` שמואל בן גלאדיס יהודה בן אורית דור בן ויקטוריה עמיחי בן יהודית אלירן בן מרינה מיכאל בן גאולה אביחיל בן שרה אמיתי בן חפצי שמואל בן חוה נתנאל יהודה בן שולמית מיכאל בן שרה עידו בן יעל נועם מנחם בן לבה ברכה קשת בן נטליה מתן בן דבורה
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
הביטוי למספר שבע ביהדות
זאב גרינוולד
גלגול נשמות
צבי עינבל
שדים, רוחות, ומזיקים
נח גוטמן
מהי תודעה עצמית?
צבי עינבל
תכלית החיים
צבי עינבל
הרצאות דומות
האמת חלק א`- גלגולי נשמות
סרטים
האמת חלק ד`- מוות קליני
סרטים
האמת חלק ג`- חלומות
סרטים
האמת חלק ה` - עין הרע
סרטים
האמת חלק ב`- גורל ומזל
סרטים
מאמרים בנושא
האדם
ערכים
אל תקראו להם שדים
נח גוטמן
ימי חיינו
ערכים
גלגול נשמות
יהודה רובן
מותר האדם מן החתול
נח גוטמן
מאמרים נוספים
הקשר בין הנשמה לגוף
השאלה

מהו הקשר בין הגוף לנפש?


x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד

הקשר בין הנשמה לגוף נוצר ברגע יצירת האדם ונקרא "ירידת הנשמה לגוף". במובן מסוים, הליך זה מהווה 'ירידה' של טרגדיה עבור הנשמה. חכמינו משווים את חיי הנשמה בעולם הזה למצבה של בת מלך שנקלעה לבית איכר פשוט. היא אינה מחבבת את התענוגים הכפריים הנחותים וגם המזון הפשוט אינו לפי טעמה – היא התרגלה בעבר לתענוגים שונים לחלוטין. בדומה לכך, גם הנשמה אינה חשה בנוח בעולם הזה, שכן ביתה האמיתי הוא העולם העליון. אם כן, מדוע יורדת הנשמה לעולמנו? מהו תפקידה כאן?

הנשמה מחיה את החומר ומעניקה חיות לגוף. כפי שנאמר בתורה: "וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה" (בראשית ב', ז').

הרובד החיצוני ביותר של הנשמה נקרא 'נפש'. הוא המספק אנרגיית חיים לגוף ללא הנפש היה הגוף שק נעצמות ותו לא. הנפש מחייה כל תא ותא בגוף ונותנת לו יכולת לתפקד. גם היכולות לחשוב, לחלום, לראות ולהרגיש – מצויות בנפש. זהו הרובד הראשון של הנפש האלוקית, המבדילה את האדם מיתר בעלי החיים. מציאותה אצל האדם באה לידי ביטוי בעולמנו העכשווי. הרבדים העמוקים יותר של הנשמה, רוח ונשמה, קשורים יותר לקשר של הנשמה עם העולם העליון. את הקשר של הנפש האלוקית לעולמות השונים ניתן לתאר בדמות חבל, שקצהו האחד קבוע בעולמות העליונים, ואילו קצהו השני יורד לרמה של מה שקרוי 'נפש'. חבל זה מושך תמיד את האדם לכיוון מעלה – הנפש שואפת לביתה האמיתי, המקורי מתחת לכסא הכבוד.

היהדות מעניקה חשיבות לגוף האדם בהיותו משכן לנשמה ועזר למילוי משימותיה. גם ההתייחסות המכובדת לגופו של נפטר נובעת ממעמקיה של השקפה זו.

כבוד האדם מהווה ערך חשוב ביהדות. לא רק את כבודו של אדם חי מצווים אנו לשמור, גם בכבודו של המת נצטווינו להיזהר. אמנם המת איבד את עיקר סגולתו כאדם, שהרי נשמתו ניטלה ממנו ולפנינו מוטל גוף דומם, אך גם הגוף עצמו ששימש נרתיק לנשמה, ראוי לכבוד מרבי.

בין הגוף לנשמה קיים מאבק תמידי. בעוד הגוף מעדיף את צרכי החומר, מעדיפה הנשמה את קנייני הנצח. היהדות מלמדת כי עיקר עבודת האדם היא להגביר את הנשמה על הגוף, אולם למרות זאת, אין התורה מרשה לזלזל בגופו של האדם. עובדת היות הגוף משכן לנשמה, מהווה סיבה נכבדה לחלוק גם לגוף כבוד כראוי. הגוף הוא הזרוע הביצועית שנמסרה לנשמה כדי שתוכל לקיים בעזרתו את רצון הבורא. אי לכך ראוי לחלוק כבוד גם לגוף אפילו בשעה שכבר נפרדה הנשמה ממנו.

נוסף לכך, קיימת סיבה נוספת בחובת הכיבוד כלפי הנפטר. שכן כל עוד האדם חי, היתה לו יכולת לדאוג בעצמו לכבודו. לעומת זאת, לאחר שניטלה הנשמה מן הגוף, שוב אין לו היכולת לסייע לעצמו במאומה, לכן מוטלת חובה על האנשים החיים לדאוג לו, וזוהי בחינת "חסד של אמת", חסד שאין סיכוי לקבל עליו תגמול חוזר. זאת ועוד, החיוב לחלוק כבוד מרבי לאדם, אינו נובע מגילויים חיצוניים כלשהם המצויים בו, אלא רק בשל היותו אדם, צלם אלוקים. עיקרון זה מודגש במיוחד אצל המת, שהרי רק עובדת היותו אדם היא המחייבת התנהגות מכובדת כלפיו. בכבוד המת בא לידי ביטוי מלא הכבוד שמעניקה היהדות לגוף.


שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
  • נשים
  • השקפה ואמונה
    משל ונמשל
  • אמונה ובטחון
  • החיים לאחר המוות
  • בין ישראל לעמים
  • תפילה
  • מדע ויהדות
  • מיסטיקה וקבלה
  • זהות יהודית
  • דת ומדינה
  • יהדות וחברה
  • בית המקדש וגאולה
  • בחירה חופשית