"פסוקי דזמרה" הם מזמורים שונים מספר תהלים, הנאמרים בתחילת תפילת שחרית, בין ברכת "ברוך שאמר" לברכת "ישתבח". במזמורים אלו אנו מבטאים את שבחו של הבורא ואת מידת טובו לכל הברואים.

חכמינו אמרו: "לעולם יסדר אדם שבחו של מקום, (של הקב"ה). ואחר כך יתפלל". ממאמר זה אנו לומדים כי לא ראוי לבוא בבקשות אל הקב"ה, כדי שימלא את משאלות לבנו לצורכי היום יום שלנו ושל העולם כולו, בטרם נביע את כבוד ה' ואת שבחו, לכן אנו מקדימים לפני התפילה העיקרית פרקי שבח ותהילה לבורא העולם. פרקים אלו לקוחים כאמור, מספר תהלים שהוא המעיין הבלתי נדלה של פרקי הודיה לה'. השם "פסוקי דזמרה" ניתן לפרקים אלו כי אנו נראים כאילו אנו שרים בעת אמירת השבחים לבורא ולמידת טובו.

בשבתות ובימים טובים כאשר שעתו של האדם פנויה יותר ועתותיו בידו, נרחבת היא יותר היריעה של פסוקי דזמרה, והיא כוללת פרקי תהלים נוספים על אלו של ימות החול.

כאמור, בנוסח התפילה יש ברכה הפותחת לפני פסוקי דזמרה, ויש ברכה החותמת לאחריהם. הברכה הפותחת היא ברכת "ברוך שאמר", והברכה החותמת היא ברכת "ישתבח".

שתי ברכות אלו הופכות את "פסוקי דזמרה" ליחידה אחת, שאין להפסיק בדיבור בין פסוקיה ופרקיה.

בברכת "ברוך שאמר" יש פ"ז מילים. רמז לכך נמצא בפסוק: "ראשו כתם פז" (שיר השירים ה', י"א). מקורו של "ברוך שאמר" הוא מן העליונים, והוא התגלה לבני האדם בחסד עליון, ב"פתקא מן שמיא" שהתגלתה לאנשי כנסת הגדולה, מחברי התפילה, והם קבעו אותו בראש התפילה.

על המתפלל לומר את "פסוקי דזמרה" בנחת ובנעימה ולא במרוצה, כדי שלא ידלג אפילו על מילה אחת. המתפלל לא יבליע תיבות, אלא יוציאן מפיו כאילו הוא מונה מעות. בעת האמירה עליו לכוון לפרוש המילים, ואכן באופן זה הופכים "פסוקי דזמרה" לפרקי שבח לה' וממלאים את מטרת אמירתם.

מקום מיוחד בפסוקי דזמרה נודע לפרק "אשרי יושבי ביתך", שבמקורו הוא פרק קמ"ה בספר תהלים. פרק זה בנוי על פי סדר הא"ב למעט האות נ'. העדרה של אות זו נובע מכך שאות זו מסמלת נפילה, על שם הפסוק (עמוס ה' ב'): "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל" שתוכנו נבואה קשה על עם ישראל. פרק זה פורס את שפע חסדיו של הבורא, אשר הינו טוב לכל ורחמיו על כל מעשיו.

בעת אמירת הפסוק: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" "באשרי" יש לכוון שהקב"ה משגיח על בריותיו ומפרנס אותן, בכך אנו מודים לה' על חסדיו ומוקירים לו טובה על קיומנו. סופי התבות של המילים "פותח את ידך" הן חת''ך. זהו שמו של המלאך הממונה על הפרנסה.

חז"ל אמרו, כי כל האומר "תהילה לדוד" ("אשרי") שלוש פעמים בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא, ואכן, פרק זה נאמר שלוש פעמים ביום: פעמיים בתפילת שחרית, ופעם אחת – בתפילת מנחה.

ברכת "ישתבח" חותמת את "פסוקי דזמרה". גם בברכה זו אנו משבחים את ה' על גדולתו וטובו לעולם כולו.