|
קפיצה למים
קפיצה למים
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
גבע בן ששון עמד בפני דילמה גורלית: מחד, עסק ספורט משגשג עם חוג לקוחות אותו הקים בעשר אצבעות. מאידך, תשוקתו להקדיש את כל זמנו ללימוד התורה. מה יכריע?
|
בגיל 19 עלה בדעתו של גבע בן ששון רעיון הזוי: לארגן בעיר הולדתו, הוד השרון שיעור תורה בהשתתפות... אלף איש. זה היה יוצא דופן לא רק בגלל גילו הצעיר, אלא גם בגלל הרקע ממנו בא. הוד השרון נחשבת לעיר חילונית מאוד, ואף שגדל במשפחה שומרת שבת - גבע מעולם לא קיבל חינוך דתי. "החינוך שקיבלתי בבית הספר מיקד אותי לשאיפות של הצלחה חומרית", הוא מספר. "הייתה לי אמביציה להרוויח כסף, להצליח בלימודים ובעסקים. בכל המדדים הללו זכיתי להצלחה מגיל צעיר. דווקא משום כך התחלתי להרגיש שקיים ממד שלם בחיים שאני מפספס". יום אחד נתקל באקראי בסרטון מתוך הרצאה תורנית. החיבור היה מיידי. "אני לא זוכר בדיוק על מה הרב דיבר, אבל הרגשתי שנפתחה לי דלת למציאות שבה ההצלחה החומרית איננה חזות הכול. מושגים של תורה וקדושה נפלו עלי כמו מים על נפש צמאה. הבנתי שזה מה שחיפשתי". בהחלטה ספונטנית החליט להביא את הרב להרצאה אצלו בעיר. "רציתי שכל בני הנוער והחברים שלי ירגישו את מה שחוויתי כשהקשבתי לשיעור. שיבינו שיש דברים ששווה לחיות עבורם, מלבד ממון". האתגר היה גדול ממה שחשב לעצמו בתחילה. צריך היה לארגן אולם, לדאוג לפרסום, ולגייס סכומי כסף בלתי מבוטלים. אבל גבע לא נרתע מהקשיים. כעבור שבועות אחדים בירך על המוגמר. הערב זכה להצלחה רבה, חסרת תקדים. "כל מי שהשתתף בכנס קיבל ממנו חיזוק אבל את ההשפעה העמוקה ביותר השיעור עשה עלי. מצאתי את עצמי רוצה לארגן עוד ועוד שיעורים כאלה. היה לי צימאון ללמוד תורה". גבע התחיל לארגן שיעור תורה קבוע בבית הוריו. השמועה על השיעור נפוצה מפה לאוזן, ומספר המשתתפים הקבועים גדל עד שהגיע לעשרות רבות. בשלב מסוים היה המקום צר מהכיל את משתתפיו. השיעור עבר לבית כנסת סמוך. היקף המשתתפים הלך וגדל, והיום כבר נערכים שיעורים מקבילים לקהלים שונים: שיעור לנשים ונערות, שיעור לצעירים בלבד, והשיעור המרכזי, שמשתתפיו כבר לומדים גמרא. גוף בריא, נשמה בריאה עוד במהלך שירותו הצבאי החל גבע לעבוד כמאמן כושר פרטי, ועד מהרה צבר חוג לקוחות נאמן. למרות גילו הצעיר, פתח מכון כושר בהוד השרון. המקום נעשה יוקרתי ומבוקש. בין המתאמנים בו נמנו ידוענים ומפורסמים. אפילו קבוצות המופיעות בחו"ל התאמנו אצלו, דבר שפתח בפניו הזדמנויות להרחבת העסק מעבר לים. הוא העסיק תחתיו עובדים רבים. בשנות העשרים כבר הגשים את שאיפתו להיות הבעלים של עסק רווחי משגשג. בינתיים, המאור שבתורה החל להשפיע עליו. בשלב הראשון הוא החליט להקדיש מחצית מיומו ללימוד תורה. עבור בחור פופולרי ומקושר שכמוהו, לא היה זה צעד קל. אבל גבע חש שזאת הדרך הנכונה. גם את מכון הכושר שלו הפך גבע למנוף של פעילות רוחנית. רבים מלקוחותיו הגיעו לשיעורי התורה שאירגן. "נפש בריאה בגוף בריא", הוא המוטו של עולם הספורט. אך בעוד שאת בריאות הגוף ניתן לשפר באמצעות שכיבות סמיכה וכפיפות בטן, איך דואגים לנפש בריאה ולנשמה בריאה? "אחרי האימון הגופני צריך גם אימון רוחני", שכנע את לקוחותיו, שאכן באו לאמן את הנשמה בשיעורי תורה. בתוך כך נוצר קשר בינו לפעילי 'ערכים'. פעם שכנע ארבעים ממשתתפי השיעור לבוא יחד איתו לסמינר ערכים לרווקים בטבריה. נדיר בערכים לפגוש ציבור כה גדול המגיע כקבוצה מגובשת, אבל גבע הפעיל את הקסם האישי שלו ושכנע אותם לבוא. "הסמינר השפיע עלינו מאוד", הוא מתאר. "ההרצאות נתנו דחיפה רצינית לתהליך ההתחזקות של כולנו. חשובים לא פחות היו הקשרים האישיים שנוצרו בין המשתתפים לבין רבני ערכים, קשרים שתרמו להתמדת תהליך ההתחזקות". הכרעה גורלית ככל שעבר הזמן, חש גבע צרימה בין עבודתו לבין דרכו הרוחנית. ניהול העסק דרש מעורבות עמוקה בעולם הספורט, שהלך והצטייר בעיניו כשטחי ורדוד. הדבר גם תבע ממנו שעות יקרות, אותן העדיף להשקיע בלימוד התורה הקדושה. מאידך, העסק היה רווחי מאוד, ובטחון כלכלי היה חשוב לו. מה עושים? שמונה שנים לאחר שהקים את המכון, פנה להתייעץ עם רבו. "זה היה ניסיון קשה, מלחיץ ומפחיד", הוא מודה. "המחשבה לוותר על מקום שהקמתי בעשר אצבעות לא הייתה פשוטה בכלל. אבל הרגשתי שעתידי הרוחני תלוי בכך. רציתי לחיות חיים תורניים אמתיים, רציתי להקים בית של תורה בעז"ה, וחשתי שהדבר לא עולה בקנה אחד עם העסק שניהלתי. הייתי כמו אדם שעומד על שפת הבריכה, ורק זקוק לדחיפה קלה כדי לקפוץ פנימה". הרב פורטל אמר לו שהכרעה רצינית כזאת מצריכה דעת תורה, והפנה אותו לרבי דוד אבוחצירא שליט"א. אבל כבר במהלך הנסיעה הארוכה לנהריה, גמלה בליבו של גבע ההחלטה: הוא, את העסק יסגור! "באתי לרב עם החלטה מוגמרת, רק ביקשתי ממנו שיברך אותי לפרנסה. רבי דוד נגע לי בלחי ואמר לי – 'אתה ילד מבורך, בכל אשר תעסוק אתה תצליח. אין לך מה לפחד!' יצאתי ממנו עם דמעות בעיניים". גבע חזר להוד השרון, כינס את עובדי המכון ואת הלקוחות, ובישר להם שהוא סוגר את העסק כבר באותו היום. "הרב הציע לי להמתין עד לראשון לחודש, אבל התעקשתי לבצע את הסגירה באופן מיידי. חששתי שאם אדחה את הדבר אפילו בימים ספורים יהיו מניעות, ואתחרט. אנשים נדהמו, אבל הסברתי להם את המניעים שלי. עבורי זו הייתה תפנית דרמטית. הייתי אדם שקם בבוקר ומנהל עסק מבוקר עד לילה, במחשבה שהכול תלוי בי. התורה לימדה אותי שהצלחה החומרית אינה תכלית החיים, ופרנסה היא משמיים". היום גבע בן ששון נשוי ומתגורר בבני ברק. הוא אברך יום שלם ולומד בישיבת 'נתיבות עולם' אצל ראש הישיבה הרה"ג יוסף ברוק שליט"א והמשגיח הרה"ג נחום דיאמנט שליט"א. את המקום בו פעל מכון הכושר הפך למדרשה תורנית הפועלת בחסות ארגון 'אור ישראלי' בראשותם של הרבנים חיים פוקס ושמעון אסוס. רבים מתלמידי המדרשה הוא ממשיך להפנות לסמינרים של ערכים, שיעשו את המסלול אותו עשה בעצמו, ויבחרו בחיים שיש בהם אמונה ותורה.
|
|
|
|