|
קשר משפחתי
קשר משפחתי
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
"על הקשרים שנוצרים
ומאירים את העולם"
|
מי שמתמצא מעט בתחום המחשבים יודע, כי הפלט שהתוכנה מפיקה תלוי בקלט שמכניסים לתוכה. מי שמבקש שילדיו יגדלו כאנשים ערכיים ובעלי מידות טובות, צריך להכניס בהם את הקלט הנכון – אבל מהו הקלט הזה? היכן מלמדים אותו ואיפה רוכשים אותו? סדרת הסמינרים ׳קשר משפחתי׳ נועדה בדיוק כדי לתת מענה לשאלות הללו. המשתתפים הם במקרים רבים משפחות המבקשות לשפר את המבנה המשפחתי, להגן על הילדים מפני הפיתויים והנזקים של החברה המערבית, ומפיזור הנפש והיסח הדעת של הטכנולוגיה והתקשורת. בתוך כך הם מגלים כי בשביל להקים משפחה לתפארת לא מספיק רק ידע עיוני. הם מגלים כי צריך גם ליישם את הדברים באופן מעשי; באמצעות המערכת הקדושה והמקיפה של תרי"ג המצוות, הסובבים את חייו של היהודי בכל רגע ויום. כמה משפחות שנכנסו לסמינר עם שאלות וחזרו עם תשובות, משתפות אותנו בסיפוריהן. לעלות על הדרך ישנן שאלות שכל זוג צעיר מתחבט בהן: איך מחנכים ילדים לדרך ארץ ומידות טובות, בעידן שבו האגואיזם והחומרנות שולטים? כיצד ניתן לטפח את התא המשפחתי, ולהגן עליו מפני פגעי הזמן? מהי הדרך לשמור על אווירה טובה ונעימה בין כותלי הבית? גם טל ליבוביץ ורעייתו התחבטו בשאלות הללו. כאנשים ערכיים ומוסריים, חיזוק התא המשפחתי וחינוך הילדים היה בראש מעיניהם. כאשר שמעו על סמינר ׳קשר משפחתי׳ של ערכים, הם קפצו עליו כמוצאי שלל רב. בדברי ההסבר לסמינר נאמר כי במהלך שלושת הימים בהם הוא מתקיים, יקבלו המשתתפים מענה שיטתי ומסודר לכל השאלות הללו. הם יגלו כי בורא העולם כלל בתורתו את ההנחיות לבניית משפחה מופתית, יציבה ואיתנה, הנחיות שלא פג תוקפן ולא נס לחן גם במאה העשרים-ואחת. השניים הגיעו לסמינר, ולא התאכזבו. בזה אחר זה נעמדו המרצים והציגו את העושר העצום של חכמת התורה בנושאי שלום בית וחינוך ילדים. "כל מה ששמעתם כאן הוא רק על קצה המזלג", שיננו הם באוזני המשתתפים. "ואידך זיל גמור!" בני משפחת ליבוביץ הבינו שלא די בלימוד תיאורטי של הנושא. אם רוצים שחוכמת התורה תאיר את חיי המשפחה ותעניק לה עוצמה וחוסן, יש לקיים את המצוות הלכה למעשה. באותם הימים טל התפרנס מעבודתו כתקליטן, עבודה שכללה אירועים שצביונם לא תמיד הולם יהודי שומר מצוות. הוא התחיל ללכת עם כיפה בשעות היום, ובמהלך הופעתיו, בשעות הערב, הוא החליף אותה בכיסוי ראש אחר, ניטרלי. במקביל התחזקה גם רעייתו. הם שמרו על קשר עם הרב יוסף טולדנו, מפעילי ליווי המשך של ׳ערכים׳ בצפון הארץ, ואף החלו לארח בביתם חוגי בית של הארגון. במרוצת הזמן טל ערך הסבת מקצוע, וכיום הוא מתפרנס מעבודה המאפשרת לו לחבוש כיפה בכל שעות היום והלילה. אשר לרעייתו, זו פתחה מדרשייה לנשים ובנות. כאשר היא מבחינה בבת המהססת לגבי המשך דרכה בחיים, יש לגב' ליבוביץ המלצה פשוטה עבורה: "לכי לסמינר של 'ערכים'. שם תקבלי את התשובות שיעלו אותך על דרך המלך – כפי שקרה לנו!" חינוך למופת דרכים רבות מוליכות אל האמת.יש המוקסמים מיופיו של שלחן השבת, יש המתלהבים מעומקה של סוגייה תלמודית. יש המתפעלים מפלא קיומו של עם ישראל. יש הנמשכים אחר חוסנה של המשפחה היהודית. ויש מי ששאלות של חינוך אינן נותנות להם מנוח. לקבוצה זו משתייכים משפחת בוחבוט. כאשר ילדיהם החלו לגדול, ניקרו הספקות בלב הוריהם. "לכל תחום יש היום קורסי הכשרה, אבל היכן רוכשים את הידע לגדל ילדים שיהיו מחונכים וערכיים?" כמורה במקצועה, ראתה הגב' בוחבוט מקרוב את השבר החינוכי במערכת החינוך הכללית, והנושא הטריד אותה מאוד. שאלות דומות העסיקו את בעלה, איש מחשבים במקצועו. "בתחום המחשבים מלמדים אותך שהפֶּלט שתוכנה מוציאה, תלוי בקלט שמכניסים לתוכה. הסתכלתי סביבי, ומה שראיתי לא מצא חן בעיני. ילדים גדלים עם הקלט הלא נכון, והתוצאות בהתאם". הם כמעט התייאשו מלמצוא פתרונות לדילמות שהעסיקו אותם, עד שפגשו את הרב יוסף זרקא, פעיל ערכים בצפון הארץ. הגב' בוחבוט אומנם מתייחסת אחר צאצאיו של המהר"ל מפראג, אך באותה שעה ניהלו בני המשפחה אורח חיים שהיה בו נוכחות יהודית קלושה מאוד. הרב זרקא שכנע אותם לחפש את התשובות לדילמות החינוכיות שלהם - בתוך בארון הספרים היהודי. השניים נרשמו לסמינר 'ערכים', וגילו עולם שלם שעל קיימו כמעט לא ידעו דבר קודם לכן. "נדהמנו לגלות שכל השאלות החינוכיות שהעסיקו אותנו ושחשבנו שאין להן תשובות - ביהדות עסקו בהם כבר לפני אלפי שנה", מספר אלי. "יש בתורה משנה חינוכית סדורה, שמעניקה להורים את הכלים לבניית ערכים, מידות טובות, דרך ארץ וכל מה שנדרש כדי להיות יהודי ואדם טוב". הידע הזה לא נשאר תיאורטי. בשנת הלימודים הבאה ילדי משפחת בוחבוט כבר חבשו את ספסל הלימודים בבית ספר תורני, סמוך לישוב בו הם מתגוררים. "עכשיו הנכדים כבר מנסים להחזיר בתשובה את סבא וסבתא", מחייכת גב' בוחבוט חיוך מלא נחת. וקראת לשבת עונג כל פעיל 'ערכים' יאמר לכם שאין כמו שבת המלכה להשיב לב בנים אל אביהם שבשמיים. הדבר בדוק ומנוסה, וסיפורים לאין ספור חושפים בפנינו מעט מן הקשר המיוחד המצוי בין שבת קודש לעם ישראל. כזה הוא גם סיפורם של שי ובני משפחתו. לפני כמה שנים השתתף שי דלל בסמינר 'ערכים'. הוא חזר בתשובה והחל להשתתף במסיבת 'עונג שבת' קבועה שעורך בביתו פעיל ערכים, הרב יחיאל מויאל. אירועים אלה, המשלבים דברי תורה וחיזוק באווירה מיוחדת של שמחה ודיבוק חברים, תורמים רבות לצמיחתם הרוחנית של בוגרי הסמינרים. באחד מלילות השבת שכנע שי את אחיו, דניאל, להצטרף אליו. "בוא ותחווה משהו שלא הכרת׳, הציע. דניאל השתכנע, הציץ ו...׳נפגע׳. תחילה עוד היה מגיע למקום ברכבו, אבל עד מהרה למד כי על שבת המלכה צריך לשמור לפי ההוראות שקבע בורא העולם. על כן היה צועד ברגל, במשך שעה וחצי הלוך וחזור (!) עד לביתו של הרב מויאל. "טעמו וראו כי טוב ה'", אומר דוד המלך, ומתיקות השבת אכן הובילה את דניאל לעולם התורה. דניאל ושי חזרו בתשובה, ובעקבותיהם התקרבו גם ההורים. מצווה גוררת מצווה: אחרי ההורים בא תורן של שתי האחיות, שאף הן החלו לשמור תורה ומצוות. לסיפור הזה אין סוף, משום שהפירות שסמינר 'ערכים' מצמיח, לעולם אינם מסתיימים. כל דור נוסף שבא לעולם בעקבות התחזקות ההורים, כל חבר ומכר המצטרפים למעגל החיזוק, כולם נזקפים לזכותם של תומכי 'ערכים', שבזכותם כל זה אפשרי. אז אי אפשר לומר שלסיפור הזה יש סוף, אבל סיכום ביניים כבר ניתן לעשות. היום שלושה מבני המשפחה נשואים, ולכל אחד מהם ילד המתחנך לתורה ולמצוות. דניאל הוא היום אברך בכולל לרבנות, ושי מצא אף הוא את זיווגו. מסתבר שאף היא בוגרת סמינר רווקות של 'ערכים', אלה מה?... בל יראה ובל ימצא תחושת הקדושה המיוחדת המתעוררת בימי הפסח, רב כוחה להוציא את הנשמה היהודית מעבדות לחירות. בין המשתתפים בסמינר פסח לפני כמה שנים, נמנה איתמר, בחור רווק שהגיע על מנת להשתתף במה שהוא מכנה 'אתגר מחשבתי'. "זה היה בשבילי דו-קרב אינטלקטואלי", הוא מספר. איתמר היה רחוק מאוד מכל סנטימנט חיובי ליהדות, ולא טרח להסתיר זאת מהנוכחים. בתחילת ההרצאה 'מרוץ הלפיד', אחת מהרצאות הדגל של הסמינר, זרק המרצה שאלה לחלל האוויר: "מי כאן אכל חמץ בפסח?"... זו הייתה שאלה רטורית, אבל איתמר הרים את הכפפה. "אני!" הכריז בלי שמץ של בושה. המרצה הבליע חיוך מתחת לזקנו. הוא אומנם לא ציפה שמישהו בקהל ישיב בחיוב על שאלתו, אך רוח הלחימה של איתמר מצאה חן בעיניו. הניסיון מלמד כי אלה המציגים עמדה אנטי-דתית קיצונית, ונראים כמי שרחוקים ביותר, הם מי שבסופו של דבר קרובים ביותר לשוב בתשובה. ׳מרוץ הלפיד׳ יצא לדרכו, ואיתמר לא עשה חיים קלים למרצים. ההרצאה עוקבת אחר השתלשלות התורה ומסירתה ממעמד הר סיני ועד ימינו, ומציגה את מנגנוני השמירה שהבטיחו כי תוכן המסר האלוקי לא ישתבש ולא ישתנה. איתמר התווכח והתנצח, הקשה ותקף. ולבסוף נכנע והניף דגל לבן - ולא סתם דגל לבן, אלא כזה שארבע ציציות קשורות בפינותיו... בסמינר פסח של השנה שלאחר מכן, כבר הייתה לו תשובה שונה לחלוטין לשאלה: "מה אכלת בימי החג"... אלו הם מקצת מרבבות הסיפורים המפעימים שצומחים בסמינרים של 'ערכים'. וכל סיפור, וכל יהודי – הינו עולם, עולם שיוצר סביבו מעגלים עצומים של השפעה רוחנית: על הורים, בנים ובנות, אחים, קרובי משפחה רחוקים, ידידים ועמיתים לעבודה, שכנים ומכרים – כל אלו ממשיכים להבעיר הלאה את אור האמת, האמונה, התורה והמצוות. וכך בעזרת ה' מתפשט האור הלאה, מיהודי ליהודי, עד ביאת משיח צדקנו בקרוב.
|
|
|
|