שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה

וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ

(לה', ב')

קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַה' כֹּל נְדִיב לִבּוֹ

יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה' זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת

(לה', ה')

במרכזה של מצוות בניית המשכן, בתחילת פרשת ויקהל, אנו מוצאים את מצוות שמירת השבת. "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת".

רש"י בפירושו לחומש, ציין את דרשת חכמינו - שהקדמת האזהרה על שמירת השבת לצווי הקמת המשכן - באה ללמדנו שאין הקמת המשכן דוחה שבת. כלומר אין מחללים את השבת אפילו כדי לבנות את המשכן והמקדש.

וכאן אנו באים לאחד היסודות החשובים במחשבת היהדות - היכולת להכריע בין שני נושאים העומדים בסתירה זה לזה.

הקמת המשכן מצווה גדולה וחשובה עד מאוד. שמירת השבת אף היא ערכית וסגולתה גדולה. מה עושים כאשר הדברים מתנגשים ועומדים בסתירה זה לזה? לשם כך קיים מנגנון מאוד ברור ומסודר, הקובע בכל דבר ודבר את מקומו וקדימותו.

מה לנו גדול מהקמת בית המקדש? והנה למדנו בגמרא במסכת מגילה, כי בנין בית המקדש אינו דוחה ביטול תורה. כלומר אם היינו נשאלים, האם כדאי לבטל לימוד תורה ובזכות זה יבנה בית המקדש, התשובה שלנו היתה בוודאי חיובית, וכי יש משהו גדול מבניין בית המקדש?

אך האמת שונה והתשובה היא שלילית, לא, אין לבטל תורה. כלשון הגמרא (מגילה טז':) גדול תלמוד תורה יותר מבנין בית המקדש, והוכיחו זאת מכך שברוך בן נריה הנביא היה רבו של עזרא הסופר, וכל עוד הוא חי בגולה נשאר עזרא ללמוד אצלו תורה, רק לאחר פטירתו עלה לארץ ישראל אל בית המקדש. והרי היתה לו רשות מכורש מלך פרס לבנות את בית המקדש, מדוע לא עלה קודם? מכאן שתלמוד תורה חשוב אפילו מבנין בית המקדש.

וכך בכל תחום. מצוות עשה דוחה איסור לא תעשה, ומצווה שאיננה יכולה להיעשות על ידי אחרים, מחייבת את האדם יותר.

כדי לדעת כל גדר וכלל בהלכה, על האדם להשקיע

את כל כוחותיו, רק אלו שזכו לכך, וענדו לראשם

את כתרה של תורה, יש בידם משקל נכון

ומאזני אמת.

(מתוך הספר עלי ברוש)