כדרך שקיים בית מקדש שנבנה במקום המקודש ביותר בארץ, כך השבת הינה המקדש שבזמן. מכאן מתבקשת המסקנה: מקום קדוש דורש שיוטלו סייגים ומגבלות על הבאים בשעריו. לדוגמה, ההלכה מלמדת שלאדם טמא אסור להיכנס למקדש, וכמו כן, אין להכניס חולין לעזרה. מגבלות אלו מתבקשות מעצם קדושת המקום. באותה מידה דורש המקדש שבזמן, שלא הכל יהיה מותר בו. קדושת השבת מחייבת שלא לפגוע בה על ידי עיסוקים מתחום החולין.

התורה כותבת: " אך את שבתותי תשמורו, כי אות היא ביני וביניכם " (שמות ל"א, י"ג). בשביתה ממלאכה בשבת כלולה עדות. השבת מעידה על אמונתו של עם ישראל בבריאת העולם על ידי ה'. כשם שברא ה' את העולם בששה ימים ושבת ממלאכה ביום השביעי, כך נוהגים גם אנו. השבת גם מעידה על החיבה הגדולה שרחש הקב"ה כלפי עם ישראל, כשהנחיל לו את יום מנוחתו, את יום השבת.

לנוכח העובדה שנשמתה של השבת היא העדות החיובית שבה, מובן היטב מדוע היא אינה נדחית אפילו לצורך בנין המשכן. התורה מלמדת אותנו כי "מקדש המקום" אינו יכול להיבנות על חשבון "מקדש הזמן".

דברים אלו יובנו על פי האמור בהמשך הפסוקים אודות השבת: " ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם " (פסוק י"ז). כלומר, חשיבותה של השבת נובעת גם מעובדת היותה אות בין הקב"ה לבין ישראל. הביטוי "אות" מופיע בתורה רק ביחס למצוות בודדות בלבד. הוא מצביע על חשיבות מיוחדת שמעניקה התורה לאותן מצוות.

מכיוון שהשבת היא אות ברית בין ה' לבין כל יהודי, לכן, חילול השבת הינו הפרת ברית וניתוק הקשר עם הבורא. מאמר חז"ל: "כל המחלל את השבת כאילו כפר בכל התורה כולה", מבטא אף הוא רעיון זה.

הבה נמחיש נושא זה באמצעות משל ידוע: בעל חנות קובע שלט פירסום מעל דלתו. בשלט זה, מוסבר באותיות גדולות מה טיבה של החנות. השלט גם מעיד שהעסק פעיל. אם השלט הוסר, מעיד הדבר שבעל העסק סגר את עסקו.

השבת אות היא בין בורא העולם לבין עמו ישראל. השבת מעידה על הברית שנכרתה בין הקב"ה לבין עמו ישראל. גם אם אירע שיהודי עבר חס ושלום על אחת ממצוות התורה – עדיין הברית קיימת, השלט עדיין לא הוסר. כל עוד שומר היהודי את השבת, עדיין הוא בעל העסק.

לעומת זאת, אם מחלל הוא את השבת, מעיד הוא על עצמו שנשמתו שוב אינה מקיימת את עסקיה עם בורא העולם.

על פי דברים אלו נבין את דברי חכמינו, שהובאו לעיל, שכל המחלל את השבת, כאילו כפר בכל התורה כולה. חילול שבת הוא ניתוק ממורשת היהדות, יש בו מעין הכרזה על הפרת הברית עם ה' ועל נטישה של דרך המצוות לכל אורכה. ומאידך שמירת השבת צופנת בחובה קשר עמוק עם הבורא, מרוממת את שומר השבת ומגדילה את מעלתו הרוחנית.