עומר מזרחי – כיום אברך בן תורה, נשוי ואב לילדה – התחיל את חייו בצורה שונה לחלוטין. אם הייתם רואים אותו כילד, לא הייתם מצפים שהוא ייראה כך בגיל 28.

הוא גדל במשפחה מסורתית, כזו שעושים בה קידוש ומכינים פלטה לשבת, אבל עם מסך דולק ברקע. נכון, בתור ילד הוא היה הולך מדי פעם עם אביו לתפילות בשבתות וחגים, אבל בכך פחות או יותר הסתכם הקשר שלו לבית הכנסת. מבחינת המשפחה – די היה בכך. אבל עומר חיפש יותר. "הייתי הולך עם אבא שלי לבית הכנסת בשבתות, וראיתי סביבי אנשים עם קשר עמוק ליהדות", הוא מספר. "כנראה שהדבר השפיע עלי".

בגיל 16 החליט עומר לקחת את הצעד הראשון במסע הרוחני שלו. "היו לי חברים דתיים, והצטרפתי אליהם לאמירת תהילים – ובהמשך לשיעורי תורה". ככל שלמד יותר, כך הבין שמוכרח להיות משהו מעבר למציאות החומרית של העולם. השיעורים פתחו בפניו צוהר לעולם חדש – סיפורים, מושגים וערכים, שגרמו לו להסתכל אחרת על חייו.

הוא קיבל על עצמו כמה מצוות בסיסיות כמו הנחת תפילין וכשרות, והסתפק בכך. "יום יבוא ואתחבר יותר לתורה", אמר לעצמו. אבל לעת עתה היום הזה עוד לא בא.

תואר בהקמת בית

את המצוות שקיים המשיך עומר לשמור גם במהלך שירותו הצבאי, אבל הרגיש שהדברים נעשים באופן שטחי. "זה היה כמו 'טקסים' יותר מאשר חיבור אמיתי", הוא אומר.

השינוי המשמעותי בחייו, התרחש כשהכיר את רעייתו. היא באה מבית חילוני לחלוטין, אבל בגיל צעיר שלחו אותה הוריה ללמוד במוסד חינוך דתי, כדי שתקבל ערכים. הדבר יצר קונפליקטים בינה לבין הבית, אבל גם העניק לה בסיס יהודי.

לשניהם היה ברור שבבית המשותף שיקימו השבת והכשרות יישמרו, אבל המחשבה על נישואים ועל משפחה גרמה להם להבין שלא די בכך. עליהם לקחת את היהדות ביתר רצינות, להעמיק בה, להקדיש זמן ללמוד תורה. הרי אם לא ימלאו את עצמם ביהדות, איך יוכלו להעביר אותה לדור הבא?

"הטרידה אותי המחשבה מה הם הערכים שאני מנחיל לדור הבא. כל עוד שאתה רווק שחי לעצמו – הנושא הזה פחות מעסיק אותך. אבל ברגע שאתה מבין שזה לא רק אתה ואתה רוצה להנחיל משהו לילדים שלך, אתה זקוק לבסיס חזק".

הוא חיפש אחר כתובת רוחנית שבה יוכל להעמיק בתורה, ומצא את השיעור השבועי במעלה אדומים של פעיל 'ערכים' הרב אליהו אלפסי. הקשר ביניהם העמיק, ועומר שיתף את הרב בתוכניות שלו להינשא.

"תואר באדריכלות כבר יש לך?" שאל הרב.

עומר לא ירד לסוף דעתו.

"בשביל לבנות 'בנין עדי עד' צריך לוודא שהיסודות שלו בנויים כהלכה על פי הדרכת התורה", הסביר לו הרב בחיוך.

"ואיפה מוציאים תואר כזה?" התעניין.

"זהו מפעל חיים שאף פעם לא נגמר. אבל סמינר 'ערכים' יכול להיות מקום טוב להתחיל בו..."

מושגים חדשים

כשההכנות לחתונה נכנסו כבר להילוך גבוה, קפצה עליהם בעיה חדשה ובלתי צפויה.

מגפת הקורונה התפשטה בעולם, ובארץ הוכרז על סגר, שכלל איסור על קיום חתונות. "היינו חודש לפני מועד החתונה, ולא ידענו אם היא תוכל בכלל להתקיים. המשפחות היו בלחץ, אבל אני אמרתי: 'אני הולך עם הקדוש ברוך הוא'. ידעתי שאם נעשה את זה לשם שמיים – הכול יסתדר".

בסופו של דבר הובילה ההשגחה הפרטית לכך שהסגר הוקל בדיוק בתזמון הנכון. קצת לפני מועד החתונה הכריזו על הקלות בסגר, ובין היתר הותרו אירועים בהשתתפות מצומצמת בלבד, ורק באוויר הפתוח. הם ערכו חתונה צנועה בהשתתפות עשרים אנשים, בגינת אחותו בירושלים. הרב אלפסי היה אחד העדים. "הרגשנו ברכה אדירה. אפשר לומר שמנקודה זו תהליך ההתחזקות שלנו קיבל תנופה רצינית".

לאחר החתונה הגיעו עומר ורעייתו לסמינר "ערכים" במלון כינר. השבת בסמינר הייתה לאחת החוויות המכוננות בחייהם.

"האווירה הייתה מיוחדת במינה", הוא מתאר בהתרגשות. "גם קודם שמרנו שבת, אבל לראשונה פגשנו בשבת באווירה הרבה יותר דתית מכל מה שהכרנו. בחברה שחיינו בה עצם העובדה ששמרנו משהו כבר עשתה אותנו לדתיים, ואילו בסמינר קיבלנו מושגים חדשים. הבנו שיש פסגות הרבה יותר גבוהות שניתן לשאוף אליהן. זו הייתה שבת עם תפילות מרוממות, שירי שבת שכלל לא הכרנו, ותחושת חיבור אמיתי".

אחד הרגעים הבולטים בסמינר היה שיעורו של הרב אהרון לוי. "הרב דיבר על פרשת השבוע בצורה שלא שמעתי מעולם", אומר עומר. "הוא חיבר בין סיפורי התורה לחיים האישיים שלנו, וזה הדהים אותי. הרגשתי שהפרשות מדברות אליי ישירות. הרב לוי גרם לי לרצות ללמוד עוד. הוא אמר משפט שנחרט בליבי: 'ככל שתעמיק בפרשה, תעמיק בעצמך'. מאז אני לומד את פרשת השבוע בכל שבוע, ומגלה עולמות חדשים".

בסמינר השתתף גם הרב מיכאל לסרי, שבדרכו מלאת ההומור הסביר את יסודות הבית היהודי. "הרב לסרי אמר דברים שפשוט שינו את הדרך שבה הסתכלתי על הקמת בית", משתף עומר. "הוא דיבר על ברית הנישואין כעל ברית של קדושה, לא חיבור אקראי בין שני אנשים אלא עבודה רוחנית משותפת".

המסע נמשך

כיום מתגוררים משפחת מזרחי במעלה אדומים. הוא סטודנט שנה ג' להנדסת חשמל העובד בתחום האבטחה, והיא עובדת במוקד זימון תורים של בית החולים 'הדסה'. יחד הם מגדלים את בתם הקטנה, וסוללים עבורה דרך רוחנית. "אנחנו ממשיכים ללמוד, לשאול ולחקור. מה שלמדתי בסמינר זה שהאמונה היא מסע שאף פעם אינו מסתיים. בכל יום יש הזדמנות להתחזק, ללמוד, לקיים עוד מצוות".

עומר ורעייתו ממשיכים לבנות את ביתם מתוך אמונה והשגחה פרטית, כאשר כל צעד נוסף הוא עדות לכוח הצמיחה המופלא של הנשמה היהודית. והסיפור שלהם? הוא רק בתחילתו.