מני גדל במשפחה שחיה על קו התפר שבין הציבור החרדי והציבור הדתי. "המשפחה עלתה לארץ מאחת ממדינות אירופה, שבה עצם העובדה שאתה יהודי כבר הופכת אותך לחלק מהקהילה היהודית המקומית הקטנה. רק כשהגיעו לארץ הבינו ההורים עד כמה המציאות החברתית והדתית כאן מגוונת ומורכבת. לקח להם זמן לגבש את זהותם".

מני נשלח להתחנך במסלול החרדי הקלאסי, אבל בשלב מסוים, בתקופת הלימודים בישיבה גדולה הוא חווה משבר. מסע החיפוש העצמי שעבר, כלל גם תקופה של שירות צבאי. למזלו, רבותיו שמרו איתו על קשר, ועודדו אותו לשמור על רמה רוחנית מסוימת. "במצב שבו הייתי, הסיכון לנפילה רוחנית היה גדול מאוד", הוא מספר. "מיותר לתאר את הבעייתיות של בחור צעיר, שבשנים הקריטיות ביותר עבורו נמצא מחוץ למסגרת הישיבתית".

אחד הדברים שחיזקו אותו באותה תקופה, היו חומרי הסברה של תנועת ערכים. "הגיעו לידי חוברות מודפסות של 'ערכים', ובהמשך גם הרצאות מוקלטות של מיטב המרצים, שהסבירו את יסודות האמונה בטוב טעם. ההרצאות העניקו לי תשובות יסודיות לשאלות באמונה - שאלות ששאלו אותי אחרים, וגם כאלה ששאלתי את עצמי".

בהמשך הוא החליט להצטרף לסמינר רווקים של ערכים, אליו הגיע יחד עם אחיו הצעיר, שלמד בבית ספר ממלכתי. "הסמינר היה בעבור אחי סוג של הלם. הוא היה בטוח שהוא הולך לכופף את המרצים. הוא יצא בשתיים בלילה מאחת ההרצאות, ואמר: 'אי אפשר להתווכח איתם. הם צודקים'. גם עבורי, למרות שהייתי במצב רוחני טוב יותר, הסמינר העניק תגבור רציני בדרך".

להגן על החירות הפנימית

כיום מני נשוי, אב לילדים צעירים, ומנהל בית תורני לכל דבר. סדר יומו כולל שיעור גמרא קבוע לאחר עבודתו באחת מחברות המחשבים הידועות. הדבר שלא חדל להפליא קולגות, הוא השתדלותו העצומה להימנע ככל האפשר משימוש בטכנולוגיה מקוונת.

איך איש מחשבים כמוך אינו מתנזר מנפלאות הטכנולוגיה? הם תמהים. מני עונה להם בהסבר פשוט: "אני רוצה לשלוט בטכנולוגיה, לא להישלט על ידה. סופרי מדע בדיוני אוהבים להפחיד את הציבור בתרחיש עתידני, בו המחשבים משתלטים על העולם ומחליטים להשמיד את האנושות. בפועל, התרחיש הזה כבר קורה. רוב בני האדם כבר ויתרו על השליטה בחייהם, והתמכרו לאלגוריתם הבוחש בתודעתם. אני מעדיף להגן על העצמאות שלי".

זו לא הסיטואציה היחידה בה הוא מוצא את עצמו מסביר את אורח החיים החרדי שלו בפני ציבור רחוק. "כשאתה מסביר לאנשים מהם הערכים שלך, ומה הפוקוס שלך בחיים, חשוב להעביר זאת בצורה ישירה וברורה", הוא אומר.

"כששואלים אותי למה אני שומר תורה ומצוות, אני לא מנסה להתחכם, אלא פשוט אומר להם את הדברים שאני באמת מאמין בהם. ראשית, כך אני אומר להם, העם היהודי שרד לאורך ההיסטוריה לא בזכות הטכנולוגיה או התוכנה, אלא בזכות הכוח הרוחני שהחזיק אותנו. אם נשארנו קיימים נגד כל הסיכויים - כנראה שיש כאן אמת גדולה. בנוסף, אני עצמי לא נולדתי חרדי. חייתי בדרכים שונות, חקרתי, יצאתי החוצה, בדקתי אם זה באמת מה שנכון לי – והגעתי למסקנה שכן. אני שלם עם הדרך שלי, וזה טוב לי מכל הבחינות – רוחנית וגשמית".

תשובה מנומקת

"לאחרונה אני חושב על כך קצת אחרת. למה להיות במקום המתנצל? למה כל הזמן להסביר את עצמי? במקום זאת אני אומר לאנשים: "תוכיחו לי שאתם צודקים". ומה הם יכולים לומר? הרי אין להם הוכחה. אם הם לא יכולים להוכיח, אז מה נשאר? ספק. ואם יש ספק, אז למה לא לקחת בחשבון את האפשרות שזה נכון?

"בהנדסת תעשייה וניהול, למשל, יש תחום שלם של חיזוי וקבלת החלטות בתנאי אי-ודאות. לוקחים סיכונים מחושבים. וכאן זה אותו דבר – אפילו אם אתה לא בטוח בקיומה של אמת מוחלטת, עדיין שווה לך 'להשקיע' את החיים שלך בצד שיכול להביא לך עולם הבא שלם. הרי אנשים מוכנים לשלם חמישה שקלים על כרטיס לוטו עם סיכוי אפסי לזכות, אז למה לא 'להשקיע' את החיים שלך באפשרות הכי משתלמת שיש?"

את הקרדיט לגיבוש הזהות התורנית שלו, כמו גם ליכולתו להשיב לשואלים תשובות יהודיות מדויקות, הוא מייחס בין היתר לפעילות 'ערכים'. "מהם קיבלתי את התחמושת הרוחנית שהצילה אותי בכמה צמתים קריטיים בחיי, ומלווה אותי עד היום", הוא אומר.

"חז"ל אומרים: 'דע מה שתשיב לאפיקורס', ומסבירים המפרשים שהכוונה היא בראש ובראשונה לאפיקורס הפנימי המצוי בלב כל אדם. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם היצר הרע הזה, היא להגיע לעימות כשאתה מצויד במידע מבוסס ובתשובות מנומקות, מדוע אנחנו שומרי תורה ומצוות. בזכות ערכים, קיבלתי את הידע העצום הזה".