השימוש בלוח העברי וסוד העיבור היוו מושא להתפעלות רבה אצל המלומדים שבאומות העולם. חלקם התבטא שהדבר מוכיח על קיומה של נבואה בעם ישראל, כי אין בכוח שכל אנושי להגיע לאותם הישגים ולאותו דיוק מרבי של חישובים.

על הפסוק: "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" (דברים ד', ה'), אמרו במסכת שבת: "איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים? הווי אומר: זה חישוב תקופות ומזלות" (דף ע"ה, א'). בפרט זה מתוך מערכת המצוות מוכחת בצורה בולטת חכמתה ובינתה של התורה, בינה שהפכה נושא להערצת האומות. הלוח העברי, המבוסס על ידיעה ברורה של תנועת מערכות הכוכבים וגרמי השמים, עורר מאז ומתמיד השתאות והתפעלות בקרב אומות העולם.

לא נוכל במסגרת זו להיכנס לכל הכללים הקשורים לקביעת הלוח, נוכל רק לומר בקצרה כי הלוח העברי מבוסס על התאמת חודשי הלבנה לשנת החמה. אורכה של שנת הלבנה, הוא 354 יום. שנת החמה היא בת 365 יום. לשם התאמת שני גורמים אלו, מוצאים אנו במחזור של 19 שנה- 7 שנים מעוברות, בנות 13 חודש כל אחת. אין לוח נוסף בעולם המותאם באופן כה מושלם לתנועת גרמי השמים. ביסוד עריכת הלוח מונח העיקרון שהחודש, כלומר, מחזור הקפתה של הלבנה סביב כדור הארץ, הוא בן 29 יום, 12 שעות ו-793/1080 חלקי שעה (כ"ט, י"ב, תשצ"ג). נדגיש, שכללים אלו, שהובאו כאן בקצרה, מבוססים על חשבונות רבים ומסועפים ועל סעיפים רבים הכוללים את כל חוקי הלוח לפרטיהם.

הלוח העברי הוכיח אח עצמו במרוצת אלפי שנים כמדויק ביותר. שנות החמה והלבנה נמצאו מתאימות, ללא כל צורך להוסיף על הלוח או להפחית ממנו אפילו יום אחד במשך כל אותן שנים. נציין לשם השוואה כי הלוח היוליאני, שהיה מצוי בידי אומות העולם, פיגר בכ-10 ימים אחרי שנת החמה האמיתית. במאה ה-16 הכירה הכנסייה בכך שהלוח שבידה סטה מיעדו, והוחלט להנהיג את הלוח הגריגוריאני, המקובל בעולם הנוצרי עד היום. לשם התאמת לוח זה למציאות, "הושמטו" בשנת 1582 עשרה ימים מן הלוח. לוח זה התקבל במזרח אירופה רק במאה ה-18 ובמקומות אחדים רק במאה ה-20. נוסיף ונציין שגם לאחר כל זאת מבוסס הלוח הגרגוריאני רק על שנות החמה, ואילו החודשים שבו הינם שרירותיים לחלוטין.

בידי חכמי ישראל היתה מאז ומתמיד ידיעה ברורה בנושא זה. בתקופת המשנה הוחל לפרסם את עקרונות הלוח ברבים, הם חישובי הלוח המצויים בידינו כיום. אילו היו אנשים צריכים להגיע למסקנות בנושא זה רק על פי תצפיות וחישובים בלבד, היו דרושות לשם כך תצפיות של עשרות ואולי מאות שנים. כמו כן, היה צורך לשם מטרה זו להשתמש במכשירים מדויקים מאד, שלא היו קיימים באותה עת. בתקופה האחרונה נערכו תצפיות ומדידות שונות מן החלל החיצון ובהן נעזרו במכשור אלקטרוני משוכלל ובשעונים אטומיים. מדידות אלו אישרו את חישובי הלוח היהודי בדייקנות מדהימה. ידיעות אלו, שהיו ברורות לחז"ל לפני למעלה מאלפיים שנה, מוכיחות כי הם הסתמכו לא רק על נתונים אנושיים, אלא בעיקר על גילויים על אנושיים, כלומר, על מסורות שניתנו בסיני והועברו מאיש לאיש לאורך הדורות.

נציין פרט מעניין נוסף. כשנודעה למדענים בעלי שם מאומות העולם העובדה שבידי חכמי ישראל מצוי מידע מדויק בנושאים אלו, הם הצהירו שהם נאלצים להודות שלבטח היתה נבואה בישראל. אם כן, ניצבת לפנינו תמונה מדהימה. אישים נוכרים הכירו כי היתה נבואה בישראל. בהודאה זו התאמתה תחזיתה של התורה, שצפתה שאומות העולם יכירו באמצעות הלוח את חכמת התורה, כפי שנאמר בפסוק שפתחנו בו: "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים".