אלפים של שנות גלות, לימדו את עם בני ישראל, צרות רבות וקשות ממינים שונים ומשונים.

בכל דור ודור עמד מן "המן" שכזה, בדמות פרעה, סטלין, נסרללה או ערפאת, אשר החליט שהוא זה שאכן ימלא סוף סוף את התפקיד ההיסטורי של השמדת העם היהודי.

ובכל דור ודור מחדש, זכינו לאותה הצלה מופלאה של "מצילינו מידם".

התהליכים שבינתיים, אלו הם החלקים ה"פחות נעימים" בלשון המעטה, הפחד, הצרות הנזקים אווירת המלחמה, והקרבנות, כל אלה הם גזירת עליון, שאנו מתפללים ומקוים לשנותה ולבטלה.

וכמו תמיד, שוב מתעוררת המלחמה הפנימית, בין הגוף לנשמה, החומר לרוח, בהתייחסות לכל מה שקורה.

לכל יהודי מאמין, אין ספק מה הוא התפקיד הנצרך והרצוי בזמן שכזה,הוא מבין שעיקר ההתעסקות אמורה להיות בהתחזקות ובביצור החומות הרוחניות, הרי שהטבע החומרי, מתמקד בשעות של דיוני סרק על איכות הטילים, יעילותה של כיפת ברזל, וכשירות הגבול בצפון למנוע חדירת אזרחים מתלהמים.

מדהים לראות בכל פעם מחדש, איך מוקדש זמנם של כל כך הרבה אנשים, לשעות של מלל מבולבל ומטושטש, בזבוז של זמן, והחרדה ציבורית שנעשית בלהט בידי כלי התקשורת השונים,  הלועסים משך שעות כל התפתחות שהיא, מדברים ומקשקשים, ללא תועלת.

ובכל פעם מחדש שוב צצה ההערכה האמיתית כלפי אלו שהחליטו:

זהו, עד כאן! לא נסחפים למבול הטשטוש, אלא מקימים בעצמם את חובתם האישית, ומתגברים בתוכם את הקרבה לאביהם שבשמים.

באחד מהזמנים הקשים שעברו על הארץ בשנים האחרונות, נשאל פעם אחד מגדולי דורינו שליט"א, "מה לתקן"? השואל שציפה לשמוע משהו בכיוון מאד ספציפי, הופתע למשמע התשובה. "שכל אחד יתקן קצת ויתעלה קצת במה שהוא יודע שצריך תיקון".

פשוט שירגיש אחריות, האחד בתורה, השני ביראה, ושלישי בסור מרע...כל אדם יודע בדיוק במה הוא נגוע, מה קשה לו, כאן בדיוק מבקשים, תתמודד! זהו תפקידך, תמיד וכל שכן כעת, כשמידת הדין מתוחה רחמנא ליצלן. 

סיפור מרגש במיוחד, המלמד על ההסתכלות הנכונה, הוא זה שאירע  במקלט בירושלים הנצורה והמופגזת בימי מלחמת השחרור. שם בין ההמונים הצפופים והמפוחדים שהתפללו בדמעות, ובין רעש הפגזים הנוחתים, שמע ראש ישיבת מיר, הגאון רבי חיים שמולאביץ  זצ"ל אישה אחת, עגונה, שבעלה, איש רע לב, נטש אותה והשאירה לבדה מרת נפש ובוכייה. אף היא התפללה עם כולם ופנתה אל בורא עולם ואמרה: "רבש"ע , אני, מוחלת לו, בכל לב, על שש עשרה השנה שהוא השאיר אותי לבד, אני מבקשת ממך, אנא אף אתה מחל לנו ושמור עלינו".

היא... אמר אז רבי חיים  שמולאביץ, היא...הצילה את אנשי המקלט, בכוח הנפשי המדהים של "מעביר על מידותיו" שלה.

כאשר יש שעת סכנה, חשוב לדעת, יש לכל אחד מאתנו, כלי לעזור לעם ישראל בכללותו.

אם אחד ימעט מכמויות הרטינות והכעסים שמסתובבות לו בתוך הלב, על השכן,החבר, או סתם מבני הבית, וודאי שישיג בזה זכות עצומה לעצמו, לאנשי ביתו ולכל עם ישראל.