בתוכנית ששודרה בתקשורת הותקנה מצלמה נסתרת בחנות מסוימת, במטרה לבחון את הגינותו של הטכנאי.

הביאו לו טלוויזיה שלא פעלה, משום שהפכו את הסוללה בשַלט. כיצד ינהג הטכנאי? האם יהפוך את הסוללה, ובכך יחסוך ללקוח הוצאה מיותרת או שינצל את ההזדמנות כדי לגבות תשלום לתיקון שאינו נחוץ? בסופו של דבר, טען הטכנאי שיש לקחת את הטלוויזיה למעבדת תיקונים בעלות של 230 ש"ח.

מקרה זה, שכמוהו מתרחשים אלפים ורבבות בכל יום, מלמד על כך שאמונה בקיומה של השגחה עליונה, עשויה לחולל מהפכה באורח חייו של האדם. לו היה אותו טכנאי יודע שמסתכלים עליו מלמעלה ושכל מעשיו מתועדים, ודאי שהיה מתנהג אחרת. התנהגותו נובעת מתוך תחושה פנימית שמעשיו נתונים לשיפוט של מצפונו בלבד, ואיש מלבדו אינו יודע על התנהגותו השלילית.

סיפור דומה אירע כאשר הראו בטלוויזיה אדם חולה דיאליזה בשנות השבעים לחייו, שבא לקבל טיפול. במהלך הטיפול הניח החולה את מכשיר הטלפון הנייד שלו על מכונת הדיאליזה ונרדם. לפתע נכנס למקום אחד העובדים, ומשהבחין שאין איש רואה את הנעשה, נטל לעצמו את המכשיר. מה שאותו עובד לא ידע הוא, שמצלמה שהותקנה במקום תיעדה את המקרה, והסיפור שודר בתקשורת. לא קשה לתאר את תחושתו של אותו אדם, כאשר התגלה קלונו ברבים...

מדהים להיווכח כיצד אנשים משנים את התנהגותם כשנדמה להם שאין איש רואה. היהדות גורסת שהתובנה המסוגלת לסייע לשיפור ההתנהגות האנושית, היא האמונה בהשגחה. מי שיודע שהוא נתון תחת השגחה – התנהגותו תהיה מוסרית יותר.

מי שמפנים את הפילוסופיה היהודית של ההשגחה, ישתנו חייו לחלוטין. תפעם בו שאיפה בסיסית להיות טוב, כי הוא מודע לכך שיש מי שמזהה את הטוב שבו, גם כשהוא נמצא בחדרי חדרים או במעמקי הג'ונגל האנושי. גם אם קורה לו משהו לא טוב – הוא לא בפוביה ואינו נכנס להיסטריה. הוא מבין שדברים אינם מתרחשים באופן אקראי. הוא יודע שיש לאירועים משמעות, גם אם משמעותם אינה נהירה לו כרגע.

מלך כוזר מעלה במלוא החריפות את שאלת ההשגחה. אתם, היהודים החכמים, איך יעלה בדעתכם שאותו אלוקים אינסופי עוסק בדברים הקטנים והשפלים של העולם הזה. במילים אחרות: מה מעניין אותו אם ברכת או לא ברכת? אם אתה שומר תורה ומצוות או לא? הוא כל כך גדול - למה שיתעסק בזוטות הקטנות?

כאמור, זו אכן היתה הדעה הרווחת בקרב הפילוסופים הקדמונים שטענו - אלוקים אינו מתעסק בדברים קטנים. לכל היותר הוא נתן את 'הדחיפה הראשונה' שהפעילה את העולם.

את התשובה היהודית לשאלה זו ניתן לתמצת בשני פסוקים המופיעים בספר תהלים (קי"ג, ד'): "רם על כל גויים ה', על השמים כבודו. ה' בשמים הכין כיסאו, ומלכותו בכל משלה". נכון, אלוקים אכן גבוה מעל גבוה, ובכל זאת "מלכותו בכל משלה".

הרציונל שמאחורי עמדה זו הוא פשוט והגיוני: אם יש מקום בבריאה שאלוקים אינו שולט בו - ואין זה משנה אם הדבר נובע מחוסר עניין או מחוסר יכולת - אזי הדבר מגביל את כוחו של אלוקים. לפי תפיסת היהדות הקדוש ברוך הוא אינסופי. מבחינת הפרספקטיבה האינסופית, המושגים "גדול" ו"קטן" מאבדים את משמעותם. גם האירוע הגדול ביותר הופך להיות זעיר, כאשר קנה המידה הוא אינסופי. לכן, אין כל היגיון לסווג את רמת ההתעניינות האלוקית לפי מושגי גודל.

פסוק נוסף (תהילים קי"ג) "מי כה' אלוקינו, המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ". מלך כוזר צודק בטענתו שה' אלוקינו "מגביהי לשבת", ברם הדבר אינו סותר את העובדה שהוא "משפילי לראות בשמים ובארץ". זוהי גדלותו של האלוקים – שהוא מתערב גם בדברים הקטנים.

אם נזדקק לאנלוגיה, נאמר שההשגחה האלוקית היא כמו תשדורת רדיו.

גלי הרדיו מתפשטים למלוא המרחב, וניתן לקלוט אותם גם במקומות מרוחקים  או בעיר אחרת. בדומה לכך, "גלי" ההשגחה, כביכול, נמצאים בכל מקום. אדם שהסלולארי שלו אינו פועל במקומות מסוימים, הדבר מעורר תהיות בהקשר לחברה המספקת את השירותים. אלוקים כזה, שאינו יודע מה קורה איתי בכל רגע, 'לא משדר לי בקטעים מסוימים' - משהו מוגבל באלוקות שלו.

בספרו "אמונות ודעות" מסביר רבי סעדיה גאון (חי במאה ה-9) שהמושלמות הגדולה ביותר היא התערבותו הטוטאלית של האלוקים בכל עניין. אלוקים הוא אינסופי, ומשום כך גם השגחתו היא אינסופית.

עיקרון זה של אמונה בהשגחה תופס מקום מרכזי בעולמה של היהדות. פסוקים רבים במקרא עוסקים בנושא ההשגחה: "בכל מקום עיני ה' צופות, רעים וטובים" (משלי ט"ו, ג'). "משמים הביט ה', ראה את כל בני האדם, ממכון שבתו השגיח אל כל יושבי הארץ" (תהלים ל"ג, י"ג). "כי ה' עיניו משוטטות בכל הארץ" (דברי הימים ב', ט"ז, ט'). הנביא ישעיהו מתלונן (כ"ט, ט"ו): "הוי המעמיקים מה' לַסתיר עצה, והיה במחשך מעשיהם, ויאמרו מי רואנו ומי יודענו?" הנביא מקונן על העוולות שתיארנו בתחילת המאמר.

על גישה זו אומר הנביא יחזקאל משפט תוכחה  חמור מאוד (יחזקאל ט', ט'):  "ויאמר אלי (ה'): עוון בית ישראל ויהודה גדול במאוד מאוד, ותימלא הארץ דמים והעיר מלאה מוטה. כי אמרו עזב ה' את הארץ ואין ה' רואה".

למה מלאה הארץ דמים? למה חרב שולטת בארץ? כי אמרו: עזב ה' את הארץ, ואין ה' רואה. החטא גדול ביותר, הבסיס לחטאים רבים וקשים, הוא המחשבה ש"לית דין ולית דיין", אין שופט, אין משפט, ואיש הישר בעיניו יעשה.

האמונה בהשגחה מעוגנת ב-י"ג עיקרי האמונה שניסח הרמב"ם: "אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתעלה שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים, והוא לבדו עשה, עושה ויעשה לכל המעשים".

זוהי השקפת היהדות והיא משליכה את תוצאותיה החיוביות על כל פינה בחיינו.