ומה שצריך זה רק טיפה לעצור. במרוץ החיים המטורף, רק להביט טיפה מסביב, להכניס אל הלב, את הידיעה. שהזמן רץ, והאדמה סוערת.

רבי אברהם אבן עזרא, מתאר בהקדמתו לפירושו לתורה, במילים פיוטיות את תפקידם של התאים האפורים במוחו של כל אחד מאתנו.

"כי יש בלב דעה מחכמת יושב קדם נטועה…כי לא נתנה התורה לאשר אין דעת לו, והמלאך בין אדם ובין אלוקיו הוא שכלו".

ה"אבן עזרא" במילותיו המופלאות מלמד דבר פשוט וקל, האדם, כל אדם, נחון בבינה מתת עליון. הבינה ,הדעת, היא המלאך המקשר בינו לבין בוראו.

במילים פשוטות יותר ניתן לומר כל אחד,רק שיחשוב נכון עם השכל שיש לו, ידע היטב מה עליו לעשות עם עצמו, מה מוטל עליו, ומה יכול להוציא אותו מקשיים רוחניים,

מדכדוך או סתם עצלות מבלבלת, ובכלל מה יכול לקדם אותו ולהפוך אותו לאדם מאושר יותר, רוחני יותר.

לא צריך קורא מחשבות, לא איש פלא שיגיד לך מה יהיה בעתידך, לא מעלה באוב או קורא בקפה אלא אתה בעצמך יודע בדיוק מה קורה שם בפנים,בלב.

רק אם תפעיל קצת את הדעת, ותעצור מדהירת החיים המטורפת ותראה את החיים כולם בעין קצת יותר רוחנית.

אחד מבעלי התוספות, נכדו של רש"י, הלא הוא רבינו תם כותב בחיבורו "ספר הישר",

ש...כל אדם יודע בעצמו מה הם הבעיות הרוחניות שלו , באיזו דרגה הוא נמצא ומה עליו לתקן... לא צריך לזה שום מוכיח או קורא מחשבות רב מוניטין, רק דבר פשוט  תפעיל  את השכל!לפתע נגלה בדיוק מה יש בנו ומה חסר, מה צריך לתקן ומה כבר עשוי מאליו.

ישנה הגדרה בחז"ל, שממחישה יותר מכל את הגישה הראויה להפעלת ה"דעת", הגדרה אשר קובעת למעשה מהי ההסתכלות האמיתי על כל מאורע שקורה.

הגמרא שואלת, "בזכות מי ניזון העולם? בתרגום להיום, השאלה היא מי אחראי על המדדים השונים (טוקיו, נאסד"'ק, ניו יורק ותל אביב) על שערי היורו, הדולר והיין  היפני, מהו בעצם הכוח המניע את הכלכלה העולמית, מי מגלגל את אופניה?

"בזכות רבי חנינא בני" זו התשובה, הלא צפויה לכאורה,כלומר כל המערכות הכלכליות, כולם, יש להם מנוע אחד, "חנינא בני" זהו התלמיד חכם שיושב ולומד תורה, והתורה הנלמדת על ידו, התורה הנלמדת על ידי לומדי התורה, היא הדלק שמניע את גלגלי הכלכלה העולמית. האנרגיה הרוחנית, היא זו שמשמשת כאנרגיה פיננסית לכל העולם כולו.

ישנם הרבה יהודים שחיים עם התחושה הזו, הם קמים בבוקר עם ה"מודה אני" בתחושה שרק החלק הרוחני, הוא שמניע את העולם. הם, לא מתעניינים בכל הפרטים שמסביב, מה היה, למה, מתי ואיך, גם לא מי אשם ומה עונשו, הם עוסקים בדבר האמיתי, מתנתקים מחוויות הדמי.

כדאי להפעיל את השכל, התוצאות מפתיעות לטובה.