סימן ההיכר הבולט ביותר של האדם הוא היותו בעל בחירה חופשית. זאת, בניגוד לכל יתר ברואי תבל, שכל מהלכיהם מוכתבים על פי חוקים קבועים הניתנים לחיזוי מראש. לעומת זאת, בזכות הבחירה החופשית האדם מסוגל להפתיע תמיד. התחזיות ביחס להתנהגותו, לעיתים תכופות מתבדות כליל.
אמנם גם בגופו של האדם פועלים חוקי טבע, כדרך שהם פועלים על בעלי החיים, אולם נוסף לכך, האדם מסוגל לפעול על פי רצונו החופשי בדרכים בלתי צפויות. דרכי התגובה של האדם לכל מצב אפשרי הן רבות ומגוונות, מעבר לטבעו ולתכונותיו. כאמור, אפשרות זו של בחירה היא המאפיינת את מין האדם, והיא ההופכת אותו לנזר הבריאה.
כאמור, הבחירה החופשית היא הסממן הבולט של עליונותו הרוחנית הבלתי מעורערת של האדם על פני כל יתר היצורים.
התורה מדגישה עיקרון זה במקומות רבים. אחד מהם מופיע בתחילת הפרשה: "ראה אנכי נותן לפניכם... ברכה וקללה, הברכה - אשר תשמעו... והקללה אם לא תשמעו" (דברים י"א, כ"ו).
הקב"ה רצה להיטיב לברואיו, ולכן, נטע בהם את כוח הבחירה החופשית. באמצעות כוח זה מסוגל האדם לבחור את דרכו בחיים על פי רצונותיו ולהחליט על צעדיו בהתאם לכושר שיפוטו האישי. אלמלא היתה ניתנת ביד האדם היכולת לבחור בעצמו את מהלכיו, לא היה טעם להטיל עליו מצוות או חיובים כלשהם. אם הכול מוכתב מראש וניתן לצפות מראש את העתיד להתרחש, אין משמעות לשכר או לעונש המיועדים לאדם, ותורת הגמול היתה נעשית פלסתר. לא יעלה על הדעת שיש להעניש אדם בשל מעשים רעים שאינו אחראי להם. כמו כן, אין מקום לשלם לאדם שכר על מעשיו הטובים שעשה שלא בבחירתו. ואמנם, לבעלי חיים לא מיועד שכר או עונש, שהרי הבחירה החופשית נעדרת מהם.
לנוכח העובדה שיש לאדם אפשרות לבחור את דרכו, וניצבים לפניו מצוות ואיסורים, חייו משתנים מבחינה מהותית עד לבלי הכר, ושכרו יינתן לו כגמולו בהתאם לטיב מעשיו.
מתן הבחירה מהבורא לאדם מהווה עבורו חסד נפלא. אילו היתה הכרה זו מלווה תדיר את בני האדם, היו האנשים מעלים את הבריאה כולה לפסגת השלמות. "גן עדן" היה הופך לא רק למושג הקרוב אל התפיסה, אלא לעניין מציאותי שעל פיו מתנהלים כל חיינו. אולם, לדאבון לב, במקום שאנשים יוקירו מתנה זו של הקב"ה, הם עושים שימוש לרעה בכוח בחירתם ומנצלים אותו לפעולות המנוגדות לרצון שמים.
*
בנקודה זו דומה האדם לבוראו. האדם, יציר כפיו של הקב"ה, פועל מרצונו החופשי, ואין כל גורם המכריח או כופה אותו לכך. זוהי סגולתה של הבחירה החופשית שנמסרה לידיו של האדם. האדם מסוגל לכלכל את צעדיו על פי רצונו, בניגוד לכללי תורשה, סביבה וכדומה. מעשי האדם מקורם ברצונו, ובכוחו להתעלות מעל לגורמים חיצוניים.
טווח הבחירה המוענק לאדם הוא רחב ביותר. כה רחב הוא, עד שהוא מסוגל, כביכול, לפעול אפילו בניגוד לרצון בוראו. בתופעה זו מצוי דבר והיפוכו. האדם לוקח את הכוחות הניתנים לו באותה שעה מאת הבורא, ומשתמש בהם בניגוד לרצון הנותן. אילמלא היה הבורא מעניק יכולת פעולה בכל רגע נתון, לא היה האדם מסוגל לפעול. אלמלא שהיינו רגילים לתופעה זו ונתקלים בה מדי יום, היא היתה מעוררת השתוממות רבה.
כוח הבחירה שקיבל האדם, מקורו בעובדת היות האדם 'נברא בצלם אלוקים'.
הבורא ברא את עולמו רק מרצונו הוא, באין כל מכריח חיצוני שהביאו לכך. כאמור, בנקודה עקרונית זו מוצאים אנו קו דמיון בין הבורא לבין האדם יציר כפיו. גם האדם בהחלטותיו ובדרכי פעולתו אינו כפוף לחוקי הטבע או לתכונות אחרות כלשהן. הוא מסוגל להתעלות מעליהם ולנהוג כרצונו. אפשרות זו נובעת מצלם האלוקים שנטבע באדם בתחילת בריאתו.
*
רבים סבורים, כי השימוש בכוח הבחירה מתבצע בפועל רק לעתים רחוקות. לדעתם, האדם בוחר בטוב ומחליט החלטה כללית לשמור תורה ומצוות, ומכאן ואילך ארוכה הדרך לפניו, עד הבחירה הבאה שתוצב לפניו. תיאור זה דומה לנהג שעלה על כביש מהיר אשר הצמתים בו מועטים, ועד לצומת הבאה הוא יכול לנהוג בשלוה, בלי לחשוש שמא יאבד את כיוון נסיעתו.
אולם לאמיתו של דבר, המצב שונה. התורה מעידה (דברים י"א, כ"ו): "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". בכל יום ובכל עת משעות היום, כל עוד פקוחות עיניו של האדם, הוא ניצב תדיר הוא על פרשת דרכים, והברירה בידיו לבחור בטוב או בהפכו.
אמנם באופן כללי הוא כבר בחר את דרכו, אולם גם בדרך זו רבות הן המהמורות שיש להימנע מלהיתקל בהן. היצר הרע הינו נחלת כלל האנושות. כמעט בכל רגע פתוחות בפני אדם אפשרויות שונות: לדבר סרה על זולתו או לחסום את פיו, להשיב לפלוני כגמולו הרע או לוותר.
*
כאשר האדם בוחר בטוב, הוא מגדיל את כוח הבחירה ומחשל אותו. מעשה של בחירה בטוב גורר מעשה טוב נוסף. ככל שהאדם עולה שלב נוסף בתחום זה, הוא משעבד את לבו אל שכלו ומוסיף כוח וחיזוק למעלת הבחירה.
העלייה במעלות הבחירה מתבטאת בשינוי תחום הבחירה. המאבק שהיה נטוש בעבר בין הטוב לרע, אינו נחשב כלל למאבק לגבי האדם במדרגתו החדשה. לדוגמה: בצעירותו נמשך האדם אחר סיפורים דמיוניים וכדו'. באותה תקופה ברור שלא היה לו כוח התנגדות לכך. כשגדל והתעלה מעט במדרגתו, התחולל בנפשו מאבק, האם יש ביכולתו לעמוד בניסיון ולא לבטל את זמנו לריק, או שהוא יימשך אחר הבלי העולם. לעומת זאת, כאשר הוא גדל יותר והתבגר, כמעט שאין לו כל משיכה להתעסק בנושאים אלו, ודבר זה שוב אינו מהווה לגביו ניסיון. הוא התרומם במדרגתו עד שהוא מתקשה להבין את האנשים שהבלי עולם מעין אלו עדיין מהווים בעבורם פיתוי. למעשה, אותו אדם יצא מתחום הבחירה הקודם והתרומם לתחום בחירה אחר, מרומם יותר.
כך עלולה להיות גם דרך הירידה במעלות הבחירה. האדם עלול לרדת ממדרגת הבחירה שהוא עומד בה, למדרגה נמוכה ונחותה יותר.
עבודת האדם במשך כל ימי חייו היא להעלות את נקודת הבחירה שלו. ניסיונות שהיו עד כה במאבק הבחירה, מעתה הם מוכרחים לטוב, אולם לא מחמת נסיבות חיצוניות, אלא מחמת האדם עצמו שעלה במדרגתו ומיגר את משיכתו לרע. באופן זה, האדם מתעלה מאד, ולאורך שנות חייו יש ביכולתו להגיע למדרגות רוחניות נשגבות.
*
קיימת אפשרות מוטעית שבה יראה האדם את עצמו כבוחר, בלי לחוש שהבחירה האמיתית היא ממנו והלאה, באשר הוא נשלט כליל על ידי יצרו. שאל את פי פלוני, ויאמר לך כי משתמש הוא תדיר בכוח בחירתו, שהרי מתאמץ הוא לבחור בין מיץ תפוזים למיץ אשכוליות. מובן, שלמעשה, אין זו בחירה אמיתית.
בחירה ראויה לשמה היא רק זו הערכית, הבוחרת בין ברכה לקללה, בין טוב לרע ובין חיים למוות. העדפה של אחד משני דברים טפלים, ששניהם כאחד מצויים בתחום החומר, ושבמהותם אין להם דבר עם הטוב האמיתי, לא יאה לה להתעטר בסגולת הבחירה האנושית.
הרשם עכשיו!
