1. סידור התפילה הינו ספר עמוק מאוד. זהו הספר הקדום ביותר מספרי התורה שבעל פה המצוי בידינו. תפילת שמונה עשרה חוברה על ידי אנשי ה'כנסת הגדולה' שהיו בה מאה ועשרים חכמים, וביניהם גם הנביאים האחרונים: חגי, זכריה ומלאכי. הם חיו בראשית תקופת בית המקדש השני.

2. התפילה בנויה רבדים רבדים. כל אדם מסוגל להבין את מילות התפילה, אולם עם זאת מצוי בה גם עומק אין סופי של כוונות. עובדי ה' גדולים בכל הדורות מתייגעים כל ימי חייהם לרדת לעומק כוונותיה.

3. התפילה בנויה באופן שהמתפלל אומר את מילות התפילה, והללו פועלות גדולות ונצורות במרומים כמכשיר רב עצמה. גם כאשר המתפלל עצמו אינו מצליח לרדת לעמקי סודותיה, יש לתפילתו השפעה עמוקה לנוכח הכוונות שגנזו בה מחברי התפילה הקדמונים.

4. תפילת שמונה עשרה נאמרת בלשון רבים, שכן לתפילתנו יש תוצאות ברוכות לגבי העם כולו. ברכה אחת בתפילה הינה משמעותית עבור פלוני, והאחרת – עבור אלמוני. כל ישראל מתאחדים בתפילתם, ותפילת העם כולו עולה ביחד אל ה' ומורידה שפע רוחני וגשמי כאחד.

5. אחת ממטרות התפילה היא להשפיע על פנימיות האדם, לבסס את אמונתו, לחזק את ביטחונו בה' ולעדן את מידותיו. הקפדה על תפילה בכוונה מדי יום ביומו מרוממת את האדם ומסייעת לו להתעלות.

6. לולא המסגרת הקבועה של התפילה, היינו ממעטים לפנות אל ה'. המסגרת הקבועה יוצרת קשר חזק, ישיר ובלתי אמצעי של האדם עם בוראו. כתוצאה מכך,האדם חי בעולם התפילה והאמונה.

7. עם זאת, יש ערך רב לתפילה פרטית שבאמצעותה פונה האדם אל בוראו במילים משלו ושופך לפניו את הגיגי לבו. תפילה פרטית זו מצטרפת לתפילה הקבועה המלווה אותנו אלפי שנים ובה תלויה הצלחתנו.

עיון בנקודות אלו עם שימת לב לתוכן התפילה, מסוגלים לסייע רבות להתחברות אל התפילה, לתחושה שבעת התפילה אנו ניצבים לפני בורא רם ונישא שכל עתידנו וגורלנו נתון בידיו, והתפילה היא המפתח לפתיחת שערי שמים ולהורדת שפע, ברכה והצלחה ממרומים.