כל פעילות רוחנית ברמה גבוהה אינה נוצרת ביום אחד. גם עבודת הלב של התפילה היא פרי של תהליך ממושך. ניטיב להבין זאת אם ננתח, לשם השוואה, כיצד מגיעים אנשים להנאה רגשית-רוחנית בתחום האמנות.

כידוע, מצויים אנשים מאושרים הזוכים באופן טבעי לחוויה מרגשת בשעת האזנה ליצירה מוסיקלית. לעומתם, רבים יותר הם אלו אשר רק שמעו על כך שעולם הנגינה בכוחו להרטיט את הלב, אולם הם עצמם לא חשו בכך מעולם. מה מייעצים להם המומחים? ראשית עליהם להקשיב ליצירה ללא הפרעות חיצוניות: לא לדבר בשעת השמיעה, לחזור ולשמוע את המנגינה מספר פעמים עד שתהיה מוכרת, ורק לאחר מכן הם יוכלו לשים לב לגווניה השונים.

יש המתרשמים יותר בהכירם את הרקע ליצירה. אחרים בעלי חינוך מוסיקלי, יבליטו את ה'נושא' של כל פרק, את ביצועם השונה של הכלים, את צירופי הקטעים השונים וכדו'. כמו כן מומלץ מאד לשמוע ניתוח מוסיקלי מפיו של אדם שהוא עצמו נלהב ובעל חוש לאמנות הניגון.

מובן שלא הכל שווים, אך כל אחד לפי דרגתו יגיע להנאה ממשית, לפעמים ניתן למצוא אנשים המגיעים אפילו להתרוממות הנפש מהקשר שהם יצרו עם עולם הנגינה.

אין ספק שחלק מפעולות אלו, שמטרתן להביא את האדם להנאה מושלמת, אין בהן עצמן כל הנאה, ולעתים הן אף מכבידות, אולם ההשקעה כדאית, כי בדרך זו החובב מטפח את אחת ההנאות המעודנות ביותר שבהישג ידו של האדם.

התפילה היא פסגת מעלתו של האדם. אין ספק שלנוכח מעלתה הגדולה של התפילה, כל מאמץ ישווה עבורה. וכי מה לא יעשה האדם כדי להגשים את ייעודו בחיים?

לתפילה יש תפקיד מתמיד: לקרב את האדם אל האלוקים ולשמור לבל תנותק קירבה זו. תפילה בזמן קבוע מסייעת לאדם לעצור באמצע מרוצת חיי היום-יום ולצאת מתוך השגרה אל מישור אחר, גבוה יותר. אם יקנה האדם לתפילה את המעמד הראוי לה ויתכונן אליה כראוי, היא תהפוך לכח מרענן ומרכזי בחייו.

כאמור, כל מאמץ כדאי, והתוצאות בוא תבואנה!