אל דקת הערנות הראשונה מתלווה ההודיה לה' ששמר על נשמתנו, וחנן אותנו ביום נוסף של חיים.



עם חלוף היום, אנו הולכים לישון ועל שפתינו הבקשה: "והאר עיני פן אישן המוות".



על ידי ברכת "אשר יצר" אנו מתעוררים כמה פעמים ביום להתבונן בחכמה העצומה הטמונה בגוף האדם. אנו נזכרים כי הליקוי הקטן ביותר בגופנו היה עלול להביאנו, חלילה, לידי שיתוק מוחלט. ברכה זו מעוררת אותנו להודות לה'.



הדבר השני לו אנו זקוקים הוא פרנסה - המאפשרת לנו להמשיך ולחיות גם מחר. בכך נכללים כל צרכי היום-יום שלנו: מזון, ביגוד, דיור וכו'. כל אלו הופכים לחלק מחיינו עלי אדמות.



הצורך השלישי והמשמעותי מבין צרכי האדם הוא ילדים, חיי נצח.

אין איש שאינו משתוקק לחיות לנצח נצחים. בלית ברירה אנו מכירים בעובדה שסופו של האדם לשוב אל האדמה ממנה הגיע, להתכפר ולהיטהר, לפני שיתאחד עם הנשמה לעתיד לבוא. אף על פי כן, אנו רוצים לחוש כי לחיינו יש טעם ותכלית.



ואכן, יש תכלית לחיינו!



כל אחד מאיתנו נולד לאנשים בעלי תכונות ויכולות ייחודיים. כל אחד מאיתנו הוא יצירה חד פעמית בהיסטוריה, כדי שנוכל להותיר את החותם האישי שלנו בעולם הזה. תרומה זו נותנת לנו תחושת נצחיות, הרגשה שאנו בעצם כוללים הרבה מעבר לקיומנו החומרי.



על כל אלו אנו מתפללים תדיר ומבקשים מהבורא, הכל יכול, שיחונן אותנו בכל אשר אנו זקוקים לו.