מי הוא האדם השמח ביותר בעולם?

תארו לעצמכם,

בן אדם שכל בוקר קם ופוצח בשירה ארוכה. לא יום ולא יומיים, אלא כל ימי חייו.

וכמה זמן הוא שר? דקה? חצי דקה? לא ולא....הוא שר עשר דקות!

מה היינו אומרים עליו?

מן הסתם הוא האדם המאושר ביותר בעולם, לפתוח כל בוקר בשירה שכזו? הפלא ופלא.

והנה, בכל בוקר ובוקר, אנחנו הולכים לבית הכנסת, ואומרים את "פסוקי דזמרא".

התרגום המילולי של פסוקי דזמרא הוא - "פסוקים של שירה".

אנחנו שרים בכל בוקר שירה ארוכה, של עשר דקות - רבע שעה.

אמנם, אנחנו רחוקים מההרגשה הזו, בגלל ירידת הדורות, אבל אם היינו חיים כמו יהודים אמיתיים, היינו מרגישים שכל בוקר אנחנו שרים.

הנקודה הזאת מלמדת אותנו איך צריך יהודי לחיות את חייו, מה היא צורתו הראויה של היהודי. היהודי הוא האדם השמח. לא שמחה של הוללות, לא שמחה ריקנית וחיצונית, אלא שמחה אמיתית, שנובעת מקדושה וקרבת אלוקים.

זכיתי להיות פעם במחיצתו של אחד מחכמי ישראל, תוך כדי השהיה שם, שמתי לפתע לב לנקודה מעניינת, האוירה סביב אותו אדם גדול, הייתה אוירה שמחה ועליזה מאין כמוה. פניו המאירים הפיקו אור יקרות של שמחה עילאית פיו מפיק המרגליות הנפיק בכל רגע ורגע משפט עמוק ושנון ששימח את לב הציבור, ועיניו הפקחיות הבריקו בברק חריף. פניתי ליהודי תלמיד חכם שניצב שם בחדר, והסבתי את תשומת ליבו לנקודה המעניינת. תשובתו של אותו למיד חכם הייתה כל כך קולעת, שראויה היא להיחרת על לוח לבנו. "תדע לך" שח בלחש "שככה נראים כל עובדי השם האמיתיים, כך נראו כל חכמי ישראל בדורות הקודמים כולם היו אנשים שמחים ומאושרים".