יום כיפור תשפ"ה
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
מהי תפילה אמיתית?
ערכים
תפילות נשים מה וכמה?
זאב גרינוולד
כיצד פועלת תפילה בעת צרה?
ערכים
ספר תהילים
נח גוטמן
תפילה במחשבה
זאב גרינוולד
הרצאות דומות
להתקשר לאלקים - פרק 1
..
מיכאל לסרי
יש עם מי לדבר - פרק 1
..
צביאלי בן צור
כח התפילה
זאב קצנלבוגן
תפילה - עבודה שבלב
דוד ברוורמן
תפילה שיחת פנים - פרק ..
יחיאל מויאל
מאמרים בנושא
תפילת שמונה עשרה
ערכים
ברכת כהנים
ערכים
ספר התהילים
ערכים
מהי מטרת התפילה?
ערכים
איזה אות לא מופיעה בברכת המזון?
דוד ברוורמן
מאמרים נוספים
לשם מה קבעו חכמים את התפילה?
השאלה
01/11/2012
לשם מה קבעו חכמים את התפילה?
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת ערכים
כמעט אין אדם שלא נקלע למצב שבו הוא נשא תפילה לאלוקיו שיעמוד לימינו ויעזרהו. רבים אשר אינם מתפללים בכל יום, מצאו את עצמם עסוקים בתפילה בעתות צרה. משהו פנימי דחפם להתפלל, ואולי, ללא מודע החלו שפתותיהם למלמל תפילה. הלב המה, הלב רגש, הלב זעק לתפילה, והשפתיים... החלו לנוע.
רגש זה, רגש האמונה בברא, רצון להתקשר אל מקור החיים הבריאות, והאושר, טבוע בפנימיותו של כל אחד מבאי עולם. יש כאלה, שרגש זה פועם בקרבם תדיר ועל פיו הם מנחים את חייהם, ויש שהוא חבוי בעומק ליבם, מכוסה בשכבות רבות של מחשבות זרות חומרניות. אך גם באנשים אלה, בעתות משבר או צרה, פורץ רגש את המחסומים הסוגרים עליו וזועק: אלוקים ענני!
למרות שהתפילה היא תכונה טבעית אצל הנברא זקוקה היא למסגרות ודפוסים. כידוע הרגשות מושפעים ממצב האדם. לא הרי רגשות האמונה בלב אדם בריא כבלב אדם חולה. ולא אלה שבלב אדם ער ורענן כאותם שבלב אדם עייף וחלש.
חז"ל תיקנו שלוש תפילות ביום – ערב, בוקר וצהרים, כדי שבכל יום ובכל עת יהיה האדם קשור לאלוקיו. בעת שמחה ובעת צער, בזמן שכוחותיו עמו ובזמן שעזבוהו, תמיד עומד הוא לפני בוראו. שוב אין רגשות לבו נתונים לחסדיו. אילו היינו ממתינים עד שהיה חפץ להתפלל, כי אז היו זמנים רבים חולפים ללא תפילה. רק בהיות התפילה קבועה, קריאת ליבו האמיתית והטבעית תהיה כתיקנה.
יש לתפילה תפקיד נוסף. האדם, מורכב מגוף ונשמה. כשם שהגוף אינו חי ללא מזון, כך גם הנפש אינה מתקיימת ללא סעד. ולא עוד, אלא שעיסוקיו התמידיים של האדם בענינייו הגשמיים, מעכירים את הטנרה של הנפש הרוחנית. כי גשמיות ורוחניות אויבים הם, ובגבור האחד, יחלש השני. כדי לאזן את כוחותיו, צריך האדם להתעסק גם בעניני רוח, כך תתחזק הנפש ותוסיף לתת כוחה.
זמן התפילה מוקדש כולו לצרכי הנפש. באותה העת עוזב האדם את כל עיסוקיו, מסלקם ממחשבתו וכל כולו פנוי לעסוק בהתקשרות עם הקדוש ברוך הוא. כשם שגוף האדם זקוק לשלוש סעודות ביום, כך גם הנפש סועדת שלוש פעמים ביום: שחרית, מנחה וערבית. וכדברי הכוזרי (ג, ה): "הסדר הזה לנפש, כסדר המזון לגוף – מתפלל לנפשו וניזון לגופו. ומתמדת עליו ברכת התפילה עד עת תפילה אחרת, כהתמדת כוח סעודת היום עד שיסעד בלילה".
זמנים אלו של התפילה הם זמני "סעודת הנפש", והן השעות שאותן מקדיש האדם לחלק הנכבד שבו שלמענו נוצר.
שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
  • נשים
  • השקפה ואמונה
    משל ונמשל
  • אמונה ובטחון
  • החיים לאחר המוות
  • בין ישראל לעמים
  • תפילה
  • מדע ויהדות
  • מיסטיקה וקבלה
  • זהות יהודית
  • דת ומדינה
  • יהדות וחברה
  • בית המקדש וגאולה
  • בחירה חופשית