חוסר הבהירות ואי היכולת להבין את המאורעות, נקראים "הסתר פנים". במקום לראות את ידה המכוונת של ההשגחה העליונה הניצבת מאחורי המאורעות, צפה ועולה המחשבה שמא עזב ה' אותנו. האדם מטבעו מחפש בהירות. הוא מעוניין להסביר לעצמו שלכל פרט יש סיבה. לכן, אדם שאינו מבין את תכלית סבלו, הסבל קשה לו שבעתיים. הבנת הסבל מעניקה לאדם כוחות מחודשים, המאפשרים לו להתגבר על צרותיו. אדם יבלע תרופה מרה ביותר, ויהיה מוכן לעבור ניתוח מסובך ומסוכן, אם הוא ישתכנע שהדברים לטובתו. תלמיד יהיה מוכן לקבל עונש וישתדל להבין אותו, אם הוא יחוש שהעונש אינו שרירותי. לעומת זאת, כאשר האדם אינו מבחין בתועלת, כאשר הוא סבור שכל מה שמתרחש הוא מקרי וחסר תכלית, הוא עלול להתייאש ולקבל בחוסר רצון מוחלט את מה שנגזר עליו. רופא ווינאי ידוע ששהה באושוויץ במשך כשלוש שנים, נשאל לאחר המלחמה, מדוע בין האסירים אשר שמשו בתפקיד "קאפו" בגיא ההריגה, לא היה אפילו רב אחד? מה היה סוד חסינותם של אותם אנשים, בו בזמן שאנשים טובים ומשכילים אחרים שיתפו פעולה עם הנאצים בנסיונם להוותר בחיים? ענה להם אותו רופא: אדם המוצא תכלית בכל מה שקורה לו, אינו מאבד את צלם האלקים. הוא יבכה, הוא יכאב, הוא יצעק, אולם הוא לא יתייאש. לעתים נדמה לנו שאילו היינו רואים בחוש את ידו הגדולה של ה', היו חיינו קלים יותר. נדמה לנו שאילו היתה הנהגת ה' גלויה, וכל חוטא היה נענש מיד לאחר חטאו, היו אמונתנו והשקפתנו בהירות יותר. אולם הדבר אינו אפשרי מכמה סיבות. אם השגחת ה' היתה נראית תמיד בעליל, היתה התביעה על האדם גדולה מאד. יתכן שתביעה הנובעת מהעובדה שבני אדם רואים עין בעין את יד ה', היא למעלה מהיכולת האנושית. בנוסף לכך, מטרתנו בעולם היא לבחור בטוב ולברוח מפני הרע. הבחירה היא יסוד חיינו. אילו היינו רואים את הנהגת ה' באופן מאד ברור ומוחשי, היתה נמנעת מאיתנו הבחירה, ועבודת ה' היתה נעשית כמתוך כפיה. הידיעה הבהירה היתה מאלצת את האדם לפעול כפי שהוא מצווה על ידי ה'. עלינו להחדיר לליבנו שדוקא חוסר הבהירות, הוא המקנה לחיים את מימד הבחירה, והוא המאזן את העבודה הרוחנית בעולמנו.
|