|
|
|
השאלה-מרים ט.
19/12/2010
|
|
למה תרומת אברים אסורה מבחינת ההלכה?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת נח גוטמן
|
שלום לך.
ההגדרה כי תרומת איברים אסורה מן הבחינה ההלכתית אינה נכונה. תרומת איברים לא זו בלד שאינה אסורה אלא שמצוה גדולה היא. ההתנגדות ההלכתית המעשית לתרומת איברים מקורה בסיבה אחרת לחלוטין.
לכל הדיעות אין היתר מוסרי או הלכתי להרוג אדם כדי לתרום את איבריו לחולה אחר שהרי אין דוחין נפש מפני נפש.
מן המפורסמות היא כי ככל שייתרמו איבריו של אדם סמוך לרגע פטירתו כך יתעצמו סיכויי ההצלחה של ההשתלה.
עובדה זו מציבה בפנינו שתי בעיות מרכזיות: א.מתי וכיצד נקבע זמן פטירתו של אדם. ב.הסיכון שרצונו של הרופא לבצע את ההשתלה יגרום לקיצור חייו של התורם.
זמן הפטירה:קביעת המוות לפי כללי הרפאוה שונה מן הקביעה ההלכתית ומשום כך אפשר שיורה הרופא על קביעת המוות בעוד שלפי ההלכה החולה עדיין חי. תרומת איברים במקרה מעין זה תחשב לפי ההלכה כנטילת חייו של התורם בעוד שלפי התפישה הרפואית התורם מוגדר כמת.
במקרים בהתם תרומת האיבר נעשית מחיים ואינה מסכנת את התורם - כגון תרומת כליה או תרומת מח עצם, אין הדבר מהוה בעיה הלכתית וההלכה אינה מתגדת לכך עד שניתן לומר כינחשבת התרומה כמעשה נאצל וכחסד אמתי.
לסיכום: ההתנגדות ההלכתית לתרומת איברים אין מקורה בהתנגדות גורפת לנושא אלא מתוך מחלוקת באשר לקביעת המוות. ברגע שיוסכם על זמן המוות לא תתנגד ההלכה לתרומה. ולראיה:אדם המוגדר כמת מבחינה הלכתית ואיבריו ראויים לתרומה מצווה גדולה יש בתרומת איבריו ואין ההלכה מתנגדת לתרומה מעין זו.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
