|
|
|
השאלה-יוני
26/11/2012
|
|
האם יש הסבר לעובדה שכה הרבה ערבים מוכנים להתאבד תוך כדי ביצוע פיגועים מזוויעים?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
התשובה מתבססת על ההנחה שהערבים כיום הם צאצאי ישמעאל, בנו של אברהם אבינו. מובן שלאורך הדורות נטמעו בהם שבטים נוספים ועמים אחרים, אולם ייתכן בהחלט שהם צאצאי ישמעאל, ומעולם לא עזבו את ארצות המזרח התיכון ואת הארצות הסמוכות.
תופעת ההתאבדות הינה תופעה יוצאת דופן בתולדות העמים. רצון החיים הינו הרצון החזק ביותר הקיים אצל כל אדם שפוי. תופעת הקמיקזים בימי מלחמת העולם השניה היתה בהחלט תופעה מצומצמת ובלתי שכיחה. היא התפרסמה בעיקר בעקבות מוזרותה, ובעקבות האבדות הגדולות שגרמה לאויביהם של היפנים. תופעה זו הוסברה בזמנו, שיפנים אלו היו כמעט 'מתוכנתים' בנאמנותם לקיסר, עד שכמעט לא היתה להם חשיבה עצמית או רצון עצמי. הסבר זה אינו מתאים לגבי מעשיהם הנלוזים של הערבים.
מספר גורמים חוברים יחד בהסבר התופעה המובאת בשאלה. אולם נראה שגם הם אינם מסבירים אותה. רצון החיים חזק ממצוקה כלכלית, משנאה יוקדת ועוד.
התופעה חרגה זה מכבר מגדר תופעה דתית. צעירים רבים, שאורח חייהם אינו דתי לפי מושגיהם שלהם, מוכנים כיום להתפוצץ ולהפוך לאבק. גם הם עצמם רואים בפעולות אלו פעולות לאומניות ולאו דווקא פעולות דתיות. והתעלומה גדולה ומאיימת!
והנה, בתורה נאמר על ישמעאל: "והוא יהיה פרא אדם, ידו בכל, ויד כל בו" (בראשית ט"ז, י"ב). הפראות, שהיא תכונתו הבסיסית של ישמעאל, משמעותה, שהוא בז לערכים יסודיים הנחשבים לטאבו בעיני האנושות, הוא אינו מחשיבם כלל, והכל אצלו הפקר!
הבורא נטע בכל אדם מידה של אחריות למעשיו ומידה של מכובדות, בגינה הוא מעריך מעלות, ונעשה הומאני ומיטיב לבריות. הבורא נטע באדם תחושה לערך החיים, בזכותה הוא מייקר כל רגע ורגע בחייו ורוצה בכל מאודו להמשיך לחיות.
כל הדברים הללו אמורים באדם הפועל בצורה הגיונית, באדם שקיים אצלו איזון בין כוחות הנפש השונים. שונים הם פני הדברים כאשר אין לאדם סייגים יסודיים, ואין לו מערכת שיקולים הגיוניים. אין ספק שהתייחסותו לאירועים השונים היא בלתי סבירה ובלתי הגיונית.
מצב הפקר משמעותו מצב הנתון לשליטה חיצונית בלבד. בני ישמעאל נפשם מופקרת לכל. הם הורסים כל גדר או סייג בעולם, והתוצאה היא: "ידו בכל, ויד כל בו" הכללים האנושיים הרגילים אינם תקפים במקום ששוהים בו בני ישמעאל.
המוסלמים חיים על חרבם, הם רואים בדרך זו דרך חיים. הם מתייחסים לערך החיים, כאל דבר שחשיבותו משנית, ולדבר זה השלכות גם לגבי חייהם שלהם. הכל 'זול' בעיניהם וחסר ערך.
לדאבון נפש, אויבינו נימנים בין אלו שההגדרה התורנית "פרא אדם" תואמת את דמותם. מוטל עלינו להעתיר ולהרבות בתפילה מעומק לב לה' שישמרנו בצל כנפיו, שאברתו תחפוף עלינו, ונזכה להגיע למצב שנהיה בו אור לגויים בכל התחומים. בתקופת הגאולה השלמה ערכיו של עם ישראל ישפיעו גם על עמים אחרים, ויגיע העידן המצופה - החרבות תהפוכנה לאתים, והחניתות - למזמרות, כדברי הנביא.
|
|
|
|
|
|
נתקבלו 1 תגובות
פתיחת כל התגובות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
