|
|
|
השאלה
|
|
בתקופה זו בה מתרחשים פיגועים נוראים, כיצד ניתן לשפר את המצב הבטחוני בארץ ולהפחית את מספר הפיגועים?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
בתקופת הנביאים ניבאו הנביאים בשם ה' לעם כולו, אולם היתה לתקופה זו מעלה נוספת. כל אדם יכול היה לגשת לנביא ולבקש ממנו, שיסביר לו מהו הייעוד הרוחני הפרטי שלו, שיבהיר לו במה הוא מילא עד כה ייעוד זה, ובמה הוא נכשל.
בזכות רמתו הרוחנית הגבוהה היה הנביא מנחה כל אדם עד לפרטי פרטים. הוא היה מסוגל להצביע באופן מדוייק על פגם מסויים, שבגללו אירעו מקרים אלו ואחרים.
כיום, אין באפשרותנו להגיע לרמת בירור כה מדוייקת. מסיבה זו מוטל על כל אדם לערוך חשבון נפש. עליו לייחד זמן ולהתבונן במעשיו במטרה לשפרם. כך הם פני הדברים תמיד, וק"ו בעתות מצוקה.
כפי שכל סוחר עורך מאזני רווח והפסד, ובלעדיהם עלול מצבו הכלכלי להתדרדר, כך גם כל אדם חייב לערוך מאזנים רוחניים ולשפר את הטעון שיפור.
אין ספק שה' 'מדבר' אלינו באמצעות מקרים נוראים אלו. הוא רומז לנו משהו! כל אדם ואדם מסוגל להבין לפחות חלק מ'שפת דיבור' עמוקה זו, אם יעמיק ויבחן את דרכו בחיים ואת יחסו לבורא ולברואיו.
גם ליחסים שבין אדם לחברו יש חשיבות רבה מאוד בתקופות קשות אלו. כאשר עם ישראל מאוחד, ה' מתייחס אליו במידת הרחמים והחסד.
עניין נוסף, שגם הוא חשוב מאין כמוהו, הוא התפילה. כידוע, בזמן מלחמת העולם השניה עמד היישוב בארץ בפני סכנת פלישה של צבאות גרמניה. המצביא הגרמני רומל ערך קרב מכריע באל-עלמיין בצפון אפריקה. היה זה למעשה, המכשול הצבאי האחרון שעמד בפניו. הנצחון היה כמעט 'מונח בכיסו'. גם מכיוון סוריה התקרב הצבא הגרמני והגיע למרחק קטן מאוד מארץ ישראל. היתה זו תנועת מלקחיים שאיימה באופן מוחשי ומסוכן ביותר. היישוב היהודי בארץ היה נתון בסכנת כליה. רבים הבינו שח"ו לא ירחק היום, וגם כאן יוקמו מחנות ריכוז, תאי גזים ומשרפות.
באותה שעה היתה בארץ ישראל חרדה נוראה. בכתבי העת של התקופה ההיא מסופר, כיצד התאספו אנשים, נשים וטף לתפילות נרגשות ללא הרף במשך שלושת הימים הרצופים שהתנהל בהם הקרב המכריע. הם התפללו מעומק לבם, זעקו אל ה', ושפכו דמעות כמים.
התפילה בעת צרה עלתה למרום, והתקבלה ע"י ה' שוכן מרומים. "ותעל שוועתם אל האלוקים". רומל הפסיד בקרב! דברים בלתי מובנים התרחשו בשדה הקרב. רומל, מגדולי המצביאים בצבא הנאצי, טעה טעויות פאטאליות ובנוסף לכך קרו בקרב מקרים מופלאים. החיילים הגרמנים הצמאים שתו מים מלוחים שהוזרמו לנסיון בצנור חדש ועוד. גם מכיוון סוריה צמחה הישועה. הנאצים ועוזריהם לא הצליחו לחדור לארץ הקודש.
הארץ ותושביה ניצלו בזכותה של תפילת הרבים!
נכון, גם כיום אנו מתפללים, אולם אין ספק שניתן להתפלל תפילה נלהבת יותר, חמה יותר, תפילה הנאמרת מעומק הלב ממש. עלינו להחדיר לתודעתנו שבידינו לפעול גדולות ונצורות. מול גלי השיטנה, מול האכזריות, מול איבוד צלם אנוש של המפגעים, נתעלה ונתקרב לה'. נגביר את האחווה ואת האהבה בינינו, וביחד נישא תפילה ותחינה, בלי להתעייף, בלי להיכנס לשגרה ובלי להקהות את הרגשות.
"קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת". נכון, קשה לעתים לקרוא 'באמת' מעומק הלב והנשמה, בכל כוח האמונה והבטחון. אך מי שיזכה להגיע לנקודת אמת זו, ה' ישמע לתפילתו ויגונן על עם ישראל בזכותו.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
