|
השאלה
26/11/2012
|
בתקופה האחרונה אירעו פיגועי תופת. האם מצויה עצה המסוגלת להקל את סבלנו?
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
במקורות מובאת עצה שבכוחה למנוע את בואן של הצרות.
לפני ביאורה נקדים ונאמר, שרבים יסברו שהיא תאורטית בלבד ובלתי מעשית, אולם דומה שלא כך הם פני הדברים.
חכמינו מדגישים, שבדורו של אחאב, מלך ישראל, חטאי העם היו רבים. היו בדור עובדי עבודה זרה לא מעטים. למרות כל זאת הם יצאו למלחמה, וניצחו באופן סדרתי. הצלחה זו תולים באחדות ששררה באותה תקופה בין כל חלקי העם.
מן השמים נוהגים עמנו עפ"י תהליך הנקרא: מידה כנגד מידה. משמעות תהליך זה היא, שהתנהגות מסויימת שלנו מביאה בעקבותיה התנהגות דומה ממרומים כלפנו. לכן אם העם הינו מאוחד ושלום-אמת שורר בין רבדיו השונים, גם מן השמים לא פוגעים באחדותו, ומשכינים שלום בגבולותיו. גם אם באותה שעה נעשים חטאים רבים, ועוונות גדולים רובצים ח"ו על העם, האחדות שומרת עליו ומגינה עליו מפני משנאיו.
עצה זו ניתן ליישם גם כיום. נכון, הפלגים בעם רבים. הקיטוב בעם גם הוא קיים, אולם לא מוטלת עלינו החובה להגיע בפרק זמן קצר אל השלמות. היא עדיין רחוקה מאיתנו. עלינו לדעת ולהפנים שכל הישג קטן בתחום זה, ערכו לא יסולא בפז.
למעשה, כלי התקשורת הם הם יוצרי הקיטוב בעם. ללא הרף הם עוסקים בנעשה ב'איזורים החמים', בעין הסערה. העם, בחלקו הגדול, אינו 'קונה' את דבריהם של אנשי התקשורת, ואינו מעוניין בקיטוב חריף זה. בייחוד עתה, כאשר גלי הצרות מתנפצים בזה אחר זה, חשוב שאלו הנמצאים על החוף, יתלכדו ויעסקו במאחד ולא במפלג.
רבים הם הגורמים המסוגלים לאחד אותנו: הדאגה לשלומו של כל יהודי, הרצון להשאר בארץ למרות הכל, האמונה בצור ישראל המקננת בלב רובם של בני העם, התפילה הנאמרת בעת צרה ע"י רבים מאיתנו ועוד ועוד - כל הגורמים הללו מסוגלים לחבור למסכת אחת של אחדות ואהבת הזולת.
אם נלמד לכבד את הזולת למרות השוני בינינו, אם נלמד להכיר במעלותיו של מי שאינו נמנה עם בני החוג שלנו, אם נדע שלאחר כל ההבדלים – בני עם אחד אנו, תהיה זו נקודת זכות גדולה עבור כולנו. בכוחה נוכל לגונן על עמנו ועל ארצנו. תהיה זו חומת מגן, שתעצור את אבני הבליסטראות המוטחים לעברנו ע"י אויבינו.
|
|
|
|
|
|